גלית גיאת שרה אום כולת'ום

0 פורסם על ידי - 23/01/2015 - תיאטרון

מלכת הנילוס

גלית גיאת, אריק משעלי, ג'ורג' אסקנדר וחאולה חאג' דיבסי עושים כבוד ל'אום כלתום', במחזה על סיפור חיי אגדת הזמר המצרי 

 

מאת: אפי אליסי

האגדה מספרת שאום כולת'ום, ענקית הזמר של העולם הערבי, היתה נוהגת לטבול את המטפחת הלבנה, הסמל של מי שכונתה 'כוכב המזרח' ("כאוכב אל-שרק"), בקוקאין, רגע לפני שעלתה על במות הקונצרטים ברחבי העולם. כילד שגדל סמוך ל'קפה נח' המיתולוגי, אני זוכר את החאפלות עם התזמורות הערביות, הקאנון והעוד המצרי, זמרים שהגיעו לפריפריה של שכונת התקווה להשמיע שירים של ה'ספינקס' של מצרים, שקולה ושיריה השפיעו לנצח על עולם התרבות הערבי.

אום כולת'ום-1

האגדה עדיין כאן. אום כולת'ום

"אשר ראיתי לפני שראוך עיני-חיים אבודים איך יחשיבום עלי. אתה חיי המתחילים לאורך את בוקרם". השיר הזה (אנְתַ עֻמְרִי – "אתה חיי") שכתב לה עוד ענק, המשורר, המלחין, השחק והזמר המצרי 'מוחמד עבד אל-וואהב', סימל את סופה של תחרות ארוכת שנים ורוויית יצרים בין שני ה'מונומנטים' המצריים שלא ממש רחשו כבוד זה לזו, עד לשיתוף הפעולה ביניהם. אל וואהב נחשב כמי שגילה את אחת המתחרות של אום כולת'ום, הזמרת המצרייה ממוצא יהודי, לילה מוראד. ארבעים שנה אחרי מותה של האגדה, מה שהיה לאחד הלוויות הגדולות בתולדות העולם הערבי, 'אינתה עומרי' עדיין להיט ענק.
סיפור חייה של אום כולת'ום (פאטמה איבראהים אל-בלתאגי)‏, שכתב הסופר הלבנוני, סלים נסיב, עלה כמחזה מוזיקלי בתיאטרון יפו. השחקנית גלית גיאת מגלמת את אום כולת'ום. הניואנסים, המחוות, והיוהרה של הכוכבת מגולמות במשחקה באופן מדוייק, מעל המשחק נמצאת השירה. גלית גיאת לוקחת שירים קאנוניים ועושה להם כבוד גדול. גיאת, שהופיעה עם 'בוסתן ספרדי' 1600! פעם, מוכיחה שוב כמה היא זמרת גדולה.

אום כולת'ום-2

שירה גדולה. גלית גיאת. צילום: רדי רובינשטיין

מי שעוד מרשים הוא השחקן ג'ורג' אסקנדר שמשחק את המשורר המצרי 'אחמד ראמי', מי שחיבר כמחצית משירי הזמרת הנערצת והיה קורבן של כתיבתו בסיפור אהבתו חסרת הסיכוי לכוכבת. אסקנדר, שחקן 'תיאטרון יפו' ובוגר 'בית צבי', עשה תפקידים ב'תיאטרון הבימה', 'תיאטרון גשר', תיאטרון ה'שאבינה' בברלין, תפקידים בקולנוע: 'סרק סרק', 'בית לחם', 'השיבה לחיים' ו'הומלנד' בטלוויזיה האמריקאית. אחמד ראמי היה קרוע בין אהבתו לזמרת שהחלה את הקריירה המוזיקלית שלה כשהיא מחופשת לנער ובין חברו הקרוב עבד אל-וואהב, שנוא נפשה של אום כולת'ום. שניהם רצו אותו לעצמם, נכון יותר, חיפשו את כתיבתו לעצמם. אסקנדר מפליא במשחקו כחוט המקשר בין יתר גיבורי ההצגה, הוא עושה זאת בכישרון גדול, בעיקר בניואנסים הקטנים שעושים שחקן למה שהוא.
את עבד אל וואהב מגלם השחקן שבשנים האחרונות מככב בהצלחה בתיאטרון המרוקאי הנודד, אריק משעלי. משעלי מרשים ומפתיע ביותר כשהוא שר את שירי הגיבור. לעיתים, כך נדמה, הוא נופל בקטנות במשחקו, ולוקח את הגיבור המצרי אל מחוזות רומניה. מלחין הבית של תיאטרון יפו, עלא אבו עמרה מלווה בנגינה נהדרת את גיבורי הזמר המצרי. מה שמשלים את החבילה המוזיקלית הנהדרת שמקיימים השחקנים על הבמה, היא האקוסטיקה הנפלאה שמציע המבנה העתיק של 'תיאטרון יפו'. את תפקיד האומנת, שמלווה את גיבורת המחזה מילדותה אל ההצלחה חובקת עולם, מגלמת בחן רב השחקנית זוכת 'פסטיבל חיפה', חאולה חאג' דיבסי.
אום כולת'ום הופיעה בשנת 1931 ביפו, לא רחוק מהמקום בו מעלים על נס את סיפור חייה המרתקים. יש לי יסוד גדול להניח לו היתה צופה בו, היתה מסניפה בהנאה גדולה את השירה של גיאת ונסחפת גם היא למסע המוזיקלי הנפלא, אליו לקחו אותנו יגאל עזרתי שביים, ועדן אוליאל שעיבדה את המחזה.
אורי און שאחראי לעיצוב התפאורה, ומעצב התלבושות, שמעון דהאן, ארזו את המחזה בחליפה נכונה ומדוייקת ברוח שנות ה-50 של המאה הקודמת, עת שלט במדינה מנהיג מרד הקצינים, גמאל עבד אל נאצר שהעריץ את אום כולת'ום ומינה אותה שגרירת העם המצרי.

השורה התחתונה: עוד סיפור הצלחה של 'תיאטרון יפו', השוכן לא רחוק מ'תיאטרון גשר', ומשמש גשר חשוב בחיבור מרקם התרבויות של המזרח התיכון.

הצגות קרובות של 'אום כולת'ום': היכל התרבות אור יהודה, תיאטרון חיפה, תיאטרון ירושלים, היכל התרבות מודיעין ותיאטרון יפו.

 

 מגזין תרבות: גלית גיאת, אריק משעלי, ג'ורג' אסקנדר וחאולה חאג' דיבסי עושים כבוד ל'אום כלתום' במחזה על סיפור חייה 

 

Image of a share button

אין תגובות

השאר תגובה