לואיז בורז'ואה: שניים

0 פורסם על ידי - 12/09/2017 - המגזין

מוזיאון תל אביב לאמנות מציג לראשונה בישראל תערוכת יחיד מקיפה של לואיז בורז'ואה, אמנית צרפתייה-אמריקאית פורצת דרך ואחת הנשים המשפיעות ביותר באמנות המאה ה-20

התערוכה חוקרת את השניוּת שביסוד המושגים והצורות באמנותה של לואיז בורז'ואה, המתאפיינת ביחסים סבוכים בין פְּנים וחוץ, מודע ולא-מודע, גברי ונשי, הגוף והאדריכלות, הסביל והפעיל

 

בתהליך בשנת 2009. צילום: © אלכס ון ג'לדר. אמנות: © קרן איסטון

לואיז בורז'ואה עם פסל אריג בתהליך בשנת 2009. צילום: ©אלכס ון ג'לדר. אמנות: ©קרן איסטון

 

לואיז בורז'ואה, שהלכה לעולמה בגיל 98, השאירה אחריה גוף עבודות מרתק, שארג מיניות עם פסיכואנליזה ותרם רבות להתפתחות התיאוריה הפמיניסטית. הקריירה האמנותית שלה מתפרשׂת על פני שבעה עשורים, אך החשיפה  המשמעותית הגיעה רק ב-1982, כאשר לואיז בורז'ואה – אז בת 71 – היתה לאשה הראשונה שזכתה לרטרוספקטיבה מקיפה שבמרכזה פיסול במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק. נקודת מפנה זו סימנה אותה כאמנית עכשווית מובילה ומעוררת השראה, שיצירותיה הדרמטיות – החוקרות יחסי משפחה, הורוּת, זוגיות, נשיות, גבריות, כאב, תשוקה ותוקפנות – עמוקות וחושפניות במורכבותן.

 

לואיז בורז'ואה. פחות או יותר, 2002. ברונזה ופאטינת חנקת כסף. 8.9x58.4x12.7. אוסף קרן איסטון. צילום: כריסטופר בורק. © קרן איסטון / ברשיון VAGA, ניו־יורק-3

לואיז בורז'ואה. פחות או יותר, 2002. ברונזה ופאטינת חנקת כסף. 8.9×58.4×12.7. אוסף קרן איסטון. צילום: כריסטופר בורק. ©קרן איסטון / ברשיון VAGA, ניו־יורק

 

בתערוכה "שניים", המתמקדת במערכות יחסים, מוצגים מעל מחמישים עבודות – פסלי ענק, פסלים קטנים, עבודות טקסטיל ורישומים – מכל השלבים המשמעותיים בקריירה של לואיז בורז'ואה, לרבות כמה מיצירותיה הידועות ביותר. בין השאר יוצגו בה פסל הפלדה האיקוני מ-2003  זוג עכבישים – העכביש, סימן ההיכר של בורז'ואה, מייצג את יחסיה עם אמה; הפסל הפרובוקטיבי ילדונת (גרסה מתוקה יותר) (1968-99) – פאלוס המסמל גבריוּת שבירה ופגיעה; ומעבר מסוכן (1997) – העבודה הגדולה והמשמעותית ביותר בסדרת  התאים, הכוללת חללים מגודרים ככלובים ובתוכם אובייקטים סמליים מחיי המשפחה.

 

לואיז בורז'ואה. הזוג, 2003. אלומיניום (עבודה תלויה). 365.1x200x109.9. אוסף קרן איסטון. צילום: כריסטופר בורק. © קרן איסטון / ברשיון VAGA, ניו־יורק-1

לואיז בורז'ואה. הזוג, 2003. אלומיניום (עבודה תלויה). 365.1x200x109.9. אוסף קרן איסטון. צילום: כריסטופר בורק. © קרן איסטון / ברשיון VAGA, ניו־יורק

 

במרכז התערוכה יוצב הפסל המונומנטלי שניים (Twosome),שנוצר ב-1991 ונחשף לראשונה בתערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק באותה שנה. פסל זה, שהוצג לעתים נדירות בלבד, נתן את שמו לתערוכה במוזיאון תל-אביב לאמנות. העבודה מורכבת משני מיכלי מתכת גדולים המוצפים באור אדום מהבהב, שהקטן ביניהם מוּכל במשנהו בתנועת יצוא ושוב. הפעולה המכנית החוזרת מעוררת קונוטציות מיניות, אך על פי לואיז בורז'ואה הפסל הוא דיוקן של יחסי אם וילד – יחסי היסוד בין שניים, המגדירים את כל מערכות היחסים העתידיות בחיים.

 

לואיז בורז'ואה. שניים, 1991 פלדה, צבע ותאורה חשמלית 190.5x193x1244.6. אוסף קרן איסטון. צילום: פיטר בלמי © קרן איסטון / ברשיון AGA, ניו־יורק

לואיז בורז'ואה. שניים. 1991 פלדה, צבע ותאורה חשמלית 190.5x193x1244.6. אוסף קרן איסטון. צילום: פיטר בלמי
© קרן איסטון / ברשיון AGA,ניו־יורק

 

לואיז בורז'ואה: ״שניים״
אוצרים: ג'רי גורובוי וסוזן לנדאו
נעילה: 20.1.1018
גלריה רב-תכליתית ע"ש לילי ויואל משה אלשטיין

 

לואיז בורז'ואה. האסופי, 2001. אריג שחור. 30.5x68.6x40.6. אוסף קרן איסטון. צילום: כריסטופר בורק. © קרן איסטון / ברשיון VAGA, ניו־יורק

לואיז בורז'ואה. האסופי, 2001. אריג שחור. 30.5×68.6×40.6. אוסף קרן איסטון. צילום: כריסטופר בורק. © קרן איסטון / ברשיון VAGA, ניו־יורק

 

למידע ורכישת כרטיסים: www.tamuseum.org.il 03-6077020
התערוכה "שניים" מופקת על-ידי מוזיאון תל אביב לאמנות בשיתוף קרן איסטון ומלווה בקטלוג דו-לשוני בעברית ובאנגלית.

 

לואיז בורז'ואה בשנת 2003. צילום: ©ננדה לאנפרנקו-1

לואיז בורז'ואה בשנת 2003. צילום: ©ננדה לאנפרנקו

לואיז ז'וזפין בורז'ואה. ציונים ביוגרפיים

1911 – לואיז ז'וזפין בורז'ואה נולדת בפריז ב-25 בדצמבר, ללואיס איזדור בורז'ואה וז'וזפין ואלרי פוריו (Fauriaux). ההורים, המנהלים גלריה לשטיחים וסטודיו לרפּאוּת, מתקנים ומוכרים שטיחי-קיר ימי-ביניימיים ורנסנסיים ועתיקות אחרות.
1915-18 – אביה של לואיז בורז'ואה מגויס לקרבות מלחמת העולם הראשונה. עם פציעתו ב-1916, לואיז ואמה נוסעות לשארטר כדי לסעוד אותו בבית החולים. לקראת סוף המלחמה, האֵם נדבקת בשפעת הספרדית, שממנה לעולם לא החלימה.
1921 – לואיז בורז'ואה לומדת בתיכון היוקרתי פנלון בפריז, שבו היא רשומה עד 1927, ואז שוב מ-1932. חינוכה מופרע לעתים תכופות בשל הצורך לטפל באמה.
1922 – סיידי גורדון-ריצ'מונד נשכרת על-ידי אביה של לואיז בורז'ואה כמורה לאנגלית לילדיו. היא הופכת לפילגשו וחיה עם המשפחה.
1923 – לואיז בורז'ואה ואה מנצלת את כישורי הרישום שלה כדי לעזור בסדנת השטיחים, ומפתחת מיומנות ברישום רגליים וכפות רגליים.
1932 – מתה אמה של לואיז בורז'ואה, ז'וזפין. | בורז'ואה מקבלת תעודת בגרות בפילוסופיה מתיכון פנלון ונרשמת לסורבון, שם היא לומדת גיאומטריה אוקלידית וחשבון דיפרנציאלי.
1933 – לואיז בורז'ואה, הסובלת מדיכאון לאחר מות אמה, זונחת את המתמטיקה ומתחילה ללמוד אמנות. בשבע השנים הבאות היא לומדת אצל אמנים שונים במונפרנאס ובמונמרטר.
1936-38 – לואיז בורז'ואה לוקחת שיעורים בבוזאר, ושיעורי תולדות האמנות בבית הספר של הלובר, שם היא מתמנה כמרצה ועובדת כמדריכה במוזיאון. היא לומדת אצל פרנאן לז'ה, שמבחין בכשרונה של בורז'ואה בתלת-מימד.
1938 – לואיז בורז'ואה פותחת גלריה לאמנות משלה באגף של גלריית השטיחים של אביה בבולוואר סן-ז'רמן 174, פריז. היא מוכרת, בין השאר, הדפסים וציורים של דלקרואה, מאטיס, רדון, ואלאדון ובונאר. בגלריה היא פוגשת את בעלה לעתיד, היסטוריון האמנות האמריקאי רוברט גולדווטר, שאך זה השלים דיסרטציה לתואר דוקטור ופרסם את ספרו פרימיטיביזם בציור המודרני. השניים מתחתנים בפריז ב-12 בספטמבר, וכעבור חודש בורז'ואה מגיעה לניו-יורק.
1939 – לואיז בורז'ואה וגולדווטר חוזרים לצרפת כדי לאמץ יתום צרפתי, מישל אוליבייה (נ. 1936). | בורז'ואה נרשמת כחברה בליגת הסטודנטים לאמנות ומתחילה ליצור הדפסים, בנוסף לציורים ורישומים.

 

לואיז בורז'ואה בסטודיו שלה בשנת 1974. צילום: מארק סטדוקאטי. © קרן איסטון-1

לואיז בורז'ואה בסטודיו שלה בשנת 1974. צילום: מארק סטדוקאטי. ©קרן איסטון

 

1940 – בנה המאומץ של לואיז בורז'ואה, מישל אוליבייה, מגיע לניו-יורק במאי, וביולי היא יולדת את בנה השני, ז'אן-לואי תומס בורז'ואה.
1941 – המשפחה עוברת לרחוב 18 מזרח מס. 142, בניין דירות המוּכּר בשם "שגיונות סטייווסנט", ובמקביל רוכשת בית כפר באיסטון, קונטיקט. לואיז בורז'ואה מתחילה ליצור פסלי עץ על גג בניין הדירות, ובקיץ בבית הכפר. בנובמבר נולד בנם השלישי של הזוג, אלן מתיו קלמנט בורז'ואה.
1945 – לואיז בורז'ואה מציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה, "ציורים מאת לואיז בורז'ואה", בגלריה ברתה שפר, ניו-יורק. היא מתחילה להציג בתערוכות קבוצתיות עם ציירי האקספרסיוניזם המופשט, ביניהם ג'קסון פולוק, מארק רותקו, וילם דה-קונינג ורוברט מת'רוול. | בורז'ואה משתתפת בתערוכה הקבוצתית "הנשים" בגלריה "אמנות המאה ה-20" של פגי גוגנהיים בניו-יורק.
1946 – לואיז בורז'ואה מתחילה ליצור הדפסים ב"אטלייה 17" של סטנלי וויליאם הייטר בניו-יורק, שם היא משלימה סדרה של תשעה תחריטים המלווים מעין משלים, בשם נעלם בדממה דקה (1947).
1949 – "לואיז בורז'ואה, עבודות מן הזמן האחרון, 1949-1947: 17 דמויות עץ עומדות" היא תערוכת הפיסול הראשונה של האמנית בגלריה פרידוט, ניו-יורק.
1950 – תערוכת יחיד שנייה ללואיז בורז'ואה בגלריה פרידוט מציגה 15 פסלי עץ.
1951 – אלפרד בר (Barr) רוכש את הפסל דמות ישנה (1950) למוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק. | אביה של לואיז בורז'ואה, לואיס, מת במפתיע. | בורז'ואה, הסובלת מדיכאון, מתחילה פסיכואנליזה בסוף השנה. היא פוגשת את האנליסט שלה, ד"ר הנרי לוונפלד, באינטנסיביות בשנים 1967-1952, ואז בתכיפות פחותה עד מותו ב-1985.
1953 – לואיז בורז'ואה מציגה תערוכת יחיד אחרונה בגלריה פרידוט, "לואיז בורז'ואה: רישומים לפסלים ופסלים".
1956 – לואיז בורז'ואה פותחת חנות ספרים, "ארסמוס ספרים והדפסים", שאותה תנהל עד דצמבר 1959.
1957 – לואיז בורז'ואה מקבלת אזרחות אמריקאית.
1960 – לואיז בורז'ואה מתחילה להתנסות בצורות אורגניות ובחומרים רכים יותר, כגון פלסטיק, לטקס וגומי.
1962 – משפחת בורז'ואה-גולדווטר עוברת לרחוב 20 מערב מס. 347 בניו-יורק, שם תתגורר עד יום מותה.
1964 – בתערוכת היחיד הראשונה שלה מזה 11 שנים, "לואיז בורז'ואה: פיסול מן הזמן האחרון" בגלריה The Stable, ניו-יורק, היא מציגה גוף עבודות חדש בגבס ולטקס.
1966 – עבודתה של לואיז בורז'ואה מוצגת לצד דור צעיר יותר של אמנים, ביניהם אווה הסה וברוס נאומן, בתערוכה המכוננת "הפשטה אקסצנטרית" בגלריה פישבך, ניו-יורק, באצירת לוסי ליפארד (Lippard).

 

לואיז בורז'ואה. זוג עכבישי, 2003. פלדה. 228.6x360.7x365.8. אוסף נאמנות לואיז בורז'ואה. צילום: כריסטופר בורק. © קרן איסטון / ברשיון VAGA, ניו־יורק -1

לואיז בורז'ואה. זוג עכבישי, 2003. פלדה. 228.6×360.7×365.8. אוסף נאמנות לואיז בורז'ואה. צילום: כריסטופר בורק. © קרן איסטון / ברשיון VAGA, ניו־יורק

 

1967 – לואיז בורז'ואה נוסעת לראשונה לפייטרה-סנטה, איטליה, כדי לעבוד בשיש ובברונזה, ותחזור לשם שוב ושוב בחמש השנים הבאות. בתקופה זו היא יוצרת את הסדרה יאנוס (1968) ועוד כמה עבודות משמעותיות. | מתחילה להיות מעורבת בפעילות פוליטית ופמיניסטית.
1973 – לואיז בורז'ואה מקבלת מלגת אמן מהקרן הפדרלית לתמיכה באמנויות (NEA). | נפטר בעלה של בורז'ואה, רוברט גולדווטר.
1974 – בתערוכת יחיד ברחוב גרין 112, "לואיז בורז'ואה: פיסול, 1974-1970", היא מציגה כמה עבודות שיש, את סדרת פסלי הברונזה התלויים יאנוס (1968), את מגדל מבוכי (1962) ואת ההצבה הפיסולית הרס האב (1974).
1977 – לואיז בורז'ואה מקבלת תואר דוקטור כבוד באמנויות יפות מאוניברסיטת ייל.
1979 – גלריה קסבייה פורקאד, ניו-יורק, מציגה 33 דמויות עץ ואת הפסל Partial Recall) 1979).
1980 – לואיז בורז'ואה רוכשת סטודיו בברוקלין, שמאפשר לה לעבוד בקנה-מידה גדול עוד יותר. | היא משתתפת ב"עשרה פסלי מופשט אמריקאים ואירופים, 1980-1940", תערוכה קבוצתית בגלריה מקס האצ'ינסון, ניו-יורק, באצירת ג'רי גורובוי. באותה שנה אוצר גורובוי את התערוכה "האיקונוגרפיה של לואיז בורז'ואה", גם היא בגלריה מקס האצ'ינסון. התערוכה מציגה הדפסים מוקדמים, רישומים, ויותר משלושים ציורים, לרבות ארבעה בשם אשה בית (1945-47). בסוף שנות ה-80 יהיה גורובוי לאסיסטנט הראשי של בורז'ואה, ויתמיד בתפקיד זה עד מותה.
1981 – לואיז בורז'ואה וגורובוי חוזרים לאיטליה כדי ליצור עבודות שיש חדשות.
1982 – "לואיז בורז'ואה: רטרוספקטיבה", באצירת דבורה וויי (Wye), נפתחת במוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק. התערוכה תנדוד ליוסטון, לשיקגו ולאוהיו.
1985 – לואיז בורז'ואה מתחילה להשתתף בתערוכות בינלאומיות, ומציגה בגלריה סרפנטיין, לונדון, ובגלריה מאג-ללונג, פריז.
1989 – לואיז בורז'ואה מתחילה ליצור מיצבים בקנה-מידה גדול, המבשרים את סדרת התאים שלה. | הרטרוספקטיבה הראשונה של בורז'ואה באירופה מוצגת בקונסטפריין פרנקפורט. התערוכה נודדת למינכן, לליון, לברצלונה, לברן ולאוטרלו.
1990 – מת בנה של לואיז בורז'ואה, מישל.
1991 – לאחר הגדלת קנה-המידה של מיצביה, היא מציגה את העבודה שניים (1991) בתערוכה "מעתקים" ("Dislocations") במוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק. במקביל היא מציגה גם שישה תאים בקרנגי אינטרנשונל, פיטסבורג.
1992 – לואיז בורז'ואה מציגה את נוזלים יקרים (1992) בדוקומנטה IX בקאסל. | מוזיאון גוגנהיים, ניו-יורק, חונך את החלל החדש שלו בסוהו עם התערוכה "מברנקוזי לבורז'ואה: מבטים על אוסף גוגנהיים".
1993 – לואיז בורז'ואה מייצגת את ארצות-הברית בביתן האמריקאי לביינאלה ה-45 בוונציה, עם סדרה חדשה של תאים.
1994 – "המקום של הזיכרון", גרסה מורחבת של תערוכת לואיז בורז'ואה בביינאלה באצירת שרלוטה קוטיק (Kotik), נפתחת במוזיאון ברוקלין ומציגה את עכביש הענק הראשון שלה. התערוכה נודדת לוושינגטון, לפראג, לפריז, להמבורג ולמונטריאול. | מוזיאון סנט-לואיס מציג את "לואיז בורז'ואה: דמויות", באצירה ג'רמי סטריק (Strick). | המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו-יורק, מציג את "ההדפסים של לואיז בורז'ואה". התערוכה נודדת לפריז וגראוולין, צרפת, ואחר כך לאוקספורד ולמאסטריכט. את התערוכה מלווה פרסום הכרך הראשון של קטלוג ההדפסים של בורז'ואה. | בלומארטס, ניו-יורק, מציגים את התערוכה "לואיז בורז'ואה: החדרים האדומים". | בורז'ואה מתחילה ליצור את מה שעתיד להיות סדרה בת 220 רישומים של נדודי שינה (1994-95).
1998 – לואיז בורז'ואה מציגה את התא הגדול ביותר שלה, מעבר מסוכן, במוזיאון לאמנות מודרנית, סטוקהולם, בתערוכה "פצעים: בין דמוקרטיה לגאולה באמנות מודרנית".
1999 – לואיז בורז'ואה משתתפת בביינאלה ה-48 בוונציה עם חמש עבודות אריג חדשות, וזוכה בפרס אריה הזהב המוענק לרבי-האמן של האמנות העכשווית. | המוזיאון הלאומי ריינה סופיה במדריד מציג את "לואיז בורז'ואה: אדריכלות וזיכרון", באצירת ג'רי גורובוי ודניאל טילקין (Tilkin).
2000 – לואיז בורז'ואה מוזמנת להציג את המיצב החונך את אולם הטורבינות, במעונו החדש של הטייט מודרן בתחנת הכוח בנקסייד שעל התמזה, לרגל פתיחתו במאי. היא יוצרת עכביש בגובה תשעה מטרים בשם אמא (1999), ושלושה מגדלי פלדה ובהם מדרגות ומראות בשם אני עושה, אני מבטלת, ואני עושה מחדש (2000-1999).
2001 – התערוכה "לואיז בורז'ואה: שִחזוּר העבר" נפתחת באקדמיה לאמנות פלסטית בווינה, ונודדת לקונסטראום אינסברוק. | מוזיאון ההרמיטאז', סנט-פטרבורג, מציג את "לואיז בורז'ואה בהרמיטאז'" באצירת ג'ולי סילווסטר. התערוכה נודדת למוזיאון העירוני לאמנות, הלסינקי; בית התרבות, סטוקהולם; המוזיאון לאמנויות יפות, אוסלו; ומוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית, הומלבק, דנמרק. | אמא (1999), עכביש הברונזה שגובהו תשעה מטרים, ושני פסלי עכביש נוספים בגובה שלושה וחצי מטרים (1996), מוצבים במרכז רוקפלר בניו-יורק.
2002 – גלריה האוזר את וירת, ציריך, מציגה מבחר מעבודות השיש של לואיז בורז'ואה. במקביל היא מציגה ארבעה מתאי הדיוקן (2000) שלה בדוקומנטה XI בקאסל.
2003 – לואיז בורז'ואה מקבלת את פרס וולף לציור ופיסול מקרן וולף, ישראל. | מרכז דיה לאמנויות חונך את החלל החדש שלו בביקון, ניו-יורק, עם תערוכה של פסלי גבס, לטקס וברונזה משנות ה-60, לצד ההצבה הפיסולית הרס האב (1974) ופסל התא עכביש (1997). | מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית, ניו-יורק, מציג את סדרת הרישומים נדודי שינה (1994-95). | המוזיאון האירי לאמנות מודרנית, דבלין, מציג את "לואיז בורז'ואה: תפרים בזמן". התערוכה נודדת לגלריה פרוטמרקט, אדינבורו, ולמרכז לאמנות עכשווית במלגה, ספרד.
2005 – מרכז וילפרדו לאם, הוואנה, מציג פסלים והדפסים ב"לואיז בורז'ואה: האחד והאחרים". | פסלים תלויים חדשים מאלומיניום מוצגים בביינאלה ה-51 בוונציה.
2007 – טייט מודרן, לונדון, ומרכז פומפידו, פריז, מארגנים רטרוספקטיבה לעבודותיה של לואיז בורז'ואה, שעד 2009 תנדוד גם למוזיאון גוגנהיים, ניו-יורק, למוזיאון לאמנות עכשווית, לוס-אנג'לס, ולמוזיאון וגן הפסלים הירשהורן, וושינגטון.
2008 – מדליה של לגיון הכבוד הצרפתי מוענקת ללואיז בורז'ואה על-ידי הנשיא ניקולא סרקוזי בביתה של בצ'לסי. | מריון קאז'ורי ואמיי וולך מציגות את סרטן התיעודי לואיז בורז'ואה: העכביש, הפילגש והמנדרינה.
2010 – לואיז בורז'ואה משלימה סדרה של 16 הדפסי אריג בשיתוף עם טרייסי אמין, בשם אל תעזבני (2009-10). | קרן ודובה, ונציה, מציגה את "לואיז בורז'ואה: עבודות האריג", באצירת ג'רמנו צ'לנט. תערוכה זו חונכת את החלל החדש של האוזר את וירת בסאוויל-רואו, לונדון. גרסה מורחבת של התערוכה תוצג ב-2011 בצ'יים את ריד, ניו-יורק. | לואיז בורז'ואה הולכת לעולמה ב-31 במאי.
2011 – נחנכת האנדרטה הארורים, הנרדפים והאהובים (2007-10) בפארק הזיכרון סטיילנסט, ורדו, נורווגיה. האנדרטה, בעיצובה של לואיז בורז'ואה עם האדריכל פטר צומטור (Zumthor), מנציחה את המשפט וההוצאה להורג של 91 בני אדם – רובם נשים – במאה ה-17 באשמת כישוף, והיא העבודה הגדולה האחרונה של בורז'ואה. | פיליפ לאראט-סמית מארגן תערוכה בקרן PROA, בואנוס-איירס, המבוססת על טקסטים שכתבה בורז'ואה במשך יותר משלושים שנות פסיכואנליזה. התערוכה "לואיז בורז'ואה: חזרת המודחק", מוצגת בשם "לואיז בורז'ואה: חזרת התשוקה האסורה" במכון טומי אוטאקה, סאו-פאולו, ובמוזיאון לאמנות מודרנית, ריו דה-ז'נרו. | קרן ביילר בבאזל, שווייץ, מציגה את "לואיז בורז'ואה: אל האינסוף", באצירת אולף קוסטר (Küster). התערוכה כוללת פסלים מכל עשור בקריירה של בורז'ואה, המוצגים מול עבודות של רבי-אמן מודרניים מאוסף ביילר.
2012 – "לואיז בורז'ואה: המודע והלא-מודע", תערוכה מקיפה ראשונה של בורז'ואה במזרח התיכון, נפתחת ברשות המוזיאונים של קטאר בדוחה. | מוזיאון פרויד, לונדון, מציג את "לואיז בורז'ואה: חזרת המודחק".
2012-13 – "לואיז בורז'ואה: לבד ויחד", תערוכה ראשונה של בורז'ואה בסין, מוצגת בפאוורשקו בייג'ין, ונודדת משם לקרן פאוורשקו, קופנהאגן.
2013-14 – הגלריה הסקוטית הלאומית לאמנות מודרנית, אדינבורו, מציגה את "חדרי אמן: לואיז בורז'ואה, אשה בלי סודות".
2014 – האוזר את וירת, ציריך, מציגים את "העכביש והשטיח", התערוכה המקיפה ביותר של עבודות האריג והשטיחים של לואיז בורז'ואה.
2015 – "לואיז בורז'ואה: לגיהנום ובחזרה", באצירת איריס מולר-וסטרמן, נפתחת במוזיאון לאמנות מודרנית, סטוקהולם.
2015-16 – בית האמנות במינכן מארגן את "לואיז בורז'ואה, מבנים של קיום: התאים", באצירת יוליאנה לורץ (Lorz). התערוכה נודדת למרכז גראז' לתרבות עכשווית, רוסיה, למוזיאון גוגנהיים, בילבאו, ולמוזיאון לואיזיאנה לאמנות מודרנית, הומלבק, דנמרק.
2016-17 – טייט מודרן, לונדון, מציג את "חדרי אמן: לואיז בורז'ואה".

כל האמנות של לואיז בורז'ואה, כתיבה וחומרי ארכיון שייכים ל-©The Easton Foundation / Licensed by VAGA, NY

 

 

Image of a share button

אין תגובות

השאר תגובה