מגזין תרבות: קולנוע, אי התירס

0 פורסם על ידי - 16/01/2015 - קולנוע

מגזין תרבות, תרבות, אתר תרבות, קולנוע, אי התירס, Corn Island, מבט נוסף 3: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר (פסטיבל סרטים ממדינות האיחוד האירופי ששופצו מוקרנים בסינמטק תל אביב ירושלים וחיפה)

 

מאת: מערכת המגזין

תירס חם

"אי התירס" סרטו של הבימאי הגיאורגי, ג'ורג' אובאשווילי, על המתיחות בין גיאורגיה לאבחזיה

"אי התירס" (Corn Island), שעולה בימים אלה על מסכי הקולנוע בישראל, הינו פנינה קולנועית איכותית ומשובחת. סרט קטן, צנוע ונוגע ללב. צילומי נוף מרהיבים וקסומים הטעונים במשמעויות פוליטיות נרחבות. הסרט מתייחס למתיחות הרבה באיזור נהר האנגורי המפריד בין גיאורגיה לחבל הארץ אבחזיה. עד שנת 2008 היתה אבחזיה מחוז בגיאורגיה. בעקבות המלחמה בדרום אוסטיה בתמיכת המעצמה הרוסית, התנתקה אבחזיה מגיאורגיה, ומנהיגיה הכריזו על עצמאות. במדינה החדשה מכירות בעולם רק שלוש מדינות נוספות מלבד רוסיה. עם זאת, בפועל קיימת הפרדה ברורה בין אבחזיה לגיאורגיה. עוד לפני 2008 למעשה מפירוק ברית המועצות החל מאבק מזוין של בדלנים אבחזים נגד גיאורגיה. המאבק כלל חטיפות של בכירים בממשל הגיאורגי, השתלטות על צירי דרכים ומסילות רכבת  ואף גירוש תושבים ממוצא גיאורגי משטח אבחזיה. באיזור שוררת מתיחות רבה, ומאבק הבדלנים הרוסים באוקריינה עוד המשיך ללבות אותה.

אי התירס-2

"שפה אוניברסלית". איליאס סלמן ומרים בוטורישווילי, גיברי "אי התירס"

הסרט עטור השבחים והפרסים של הבימאי הגיאורגי, ג'ורג' אובאשווילי (זוכה הפרס הגדול בפסטיבל קארלובי וארי (Grand Prix Crystal Globe), זוכה פרס חביב הקהל פסטיבל סרטים בערבה, ופרסים נוספים בפסטיבלים: פנורמה באתונה, סאו פאולו, סן סבסטיאן, אוסלו, קוטובוס, ספליט). לוקח אותנו אל נהר האנגורי המהווה את הגבול בין גיאורגיה לרפובליקה של אבחזיה. המתח בין שתי המדינות קיים מאז המלחמה שנערכה בשנים 1992-1993. בכל אביב נוצר אי זעיר מהסחף בנהר המגיע מהרי הקווקז למישורים של צפון מערב גיאורגיה ואבחזיה. זו פיסת קרקע קטנה שלא שייכת לאף מדינה. איים כאלה הם גן עדן לטבע ולחיות הבר, ולפעמים גם לאדם.
תקציר העלילה: חקלאי אבחזי זקן מגיע לאחד האיים ובונה עליו בקתה עם נכדתו הצעירה. מסביב לבקתה הם שותלים גידולי תירס. לצד צמיחת התירס פורחים גם הנעורים של הנכדה והיא הופכת מנערה לאישה. השלווה הפסטורלית באי יכולה להטעות, בסופו של דבר הסב והנכדה לא יכולים לברוח מהעימות הבלתי נמנע עם מעגל החיים של איתני הטבע. הקשר הישראלי לסרט הוא המלחין הישראלי, יוסף ברדנשווילי* (חתונה מאוחרת, הכל מתחיל בים, התגנבות יחידים), שזכה בפסטיבל מונפילייה בפרס המוזיקה המקורית על המוזיקה שכתב ל"אי התירס".

השורה התחתונה: הזדמנות להכיר מקרוב את אחת המדינות המסקרנות בגלובוס.

אי התירס-3

זוכה הפרס הגדול בפסטיבל קארלובי וארי."אי התירס"

ג'ורג' (גיורגי) אובאשווילי, 52, בוגר האקדמיה הגיאורגית לקולנוע ותיאטרון משם המשיך ללימודי קולנוע בניו יורק והתמחה באולפנים בהוליווד. כשחזר לגיאורגיה ביים מחזות ילדים ופרסומות. בשנת 2005 זכה להכרה רבה בזכות סרט קצר שעשה וזכה בפרסים רבים ברחבי העולם. בשנת 2009 יצא עם הסרט Gampa Napiri שהצליח מאוד בפסטיבלי ברחבי העולם. מאז עבד על הסרט "אי התירס" כבמאי וכמפיק, כולל חיפושים אחרי שחקנים מקומיים לא מקצועיים מתאימים במטרה לשמר את האותנטיות של הסרט.

מה הקשר האישי שלך לאבחזיה?
"יש לי זכרונות רבים מאבחזיה. הייתי נוהג לבלות כל קיץ בחוף של הים השחור בצד האבחזי. זה היה אושר טהור עבורי, עד שיום אחד באוגוסט 1992 צעיר אבחזי אחד עם אקדח בידו קם ואמר: "עליכם לעזוב את אדמתנו, אתם גיאורגים, המלחמה החלה". 250,000 איש ממוצא גיאורגי שחיו באבחזיה נאלצו לעזוב את אדמתם ואת בתיהם. גיאורגים רבים נותרו מאחור, בגלל השכנה הגדולה שלנו".

מדוע צילמת ב-35 מ"מ?
"ככה למדתי לעשות קולנוע. כיום זו נראית בעיה, אך הצילום במצלמת 35 מ"מ נתן לי יותר בטחון בעבודה שלי".

אנשי צוות משלוש עשרה מדינות היום מעורבים בהפקת הסרט. איך זה לעבוד עם צוות כזה מגוון?
"היו שלושה עשר דגלים שונים שהונפו מעל המחנה שלנו בזמן הצילומים. שלוש עשרה שפות דוברו על הסט. התוצאה היא בשפה האוניברסאלית – קולנוע. לדעתי המגוון בקרב אנשי הצוות תרם לחיזוק התימה האוניברסאלית של הסרט".

איך מצאת את האי?
"חיפשתי אחרי אי מתאים בגיאורגיה במשך שנתיים ולא מצאתי. החלטנו שעלינו ליצור בעצמנו את האי ובנינו אותו באמצע אגם מלאכותי גדול".

 

 

*יוסף ברדנשווילי, נולד בשנת 1948 במחוז אג'רה בגיאורגיה. אביו היה צייר ואימו עסקה בניהול מוזיאונים. הוא למד מוזיקה בקונסרבטוריון הממלכתי של טביליסי. בו שימש כמורה במשך כעשרים שנה במקביל לעבודת הלחנה פוריה ליצירות תיאטרון ומחול עד שנת 1995 אז החליט לעלות לישראל. בישראל מצא עבודה בחנות ירקות ברחוב שינקין בתל אביב שם החל להכיר דמויות מעולם התרבות המקומי. זמן קצר אחרי עלייתו הגיע לארץ במאי גיאורגי נחשב שהזמין אותו לכתוב את המוזיקה למחזה "פעורי פה" של חנוך לוין אותו ביים. מאז ברדנשווילי החל להלחין מוזיקה ליצירות ישראליות וגם ללמד הלחנה לסרטים ולהצגות במוסדות נחשבים כמו קאמרה אובסקורה ואוניברסיטת תל אביב. בין השאר הלחין את המוזיקה לסרטיו של דובר קוסאשווילי "חתונה מאוחרת", "מתנה משמים", "התגנבות יחידים" ועבד יחד עם עוד במאים נוספים כמו איתן גרין, דינה צבי ריקליס, יונתן סגל ועוד. זו לא הפעם הראשונה שבה המלחין הישראלי משתף פעולה עם הבמאי הגיאורגי אובאשווילי, ברדנשווילי הלחין את המוזיקה גם לסרטו הקודם Gampa Napiri.

בימוי: ג'ורג' אובאשווילי George Ovashvili
תסריט: רולף יאן מילבו, ג'ורג' אובאשווילי, נוגזר שטאידזה Roelof Jan Mineboo, Ovashvili, Nugzar Shataidze
צילום: אלמר רגלי Elemer Ragalyi
מוזיקה: יוסף ברדנשווילי Yosef (Iosif)  Bardanashvili

שחקנים
סבא: איליאס סלמן Ilyas Salman
נכדה: מרים בוטורישווילי Mariam Buturishvili
גיאורגיה / גרמניה / צרפת / צ'כיה/ קזחסטן / הונגריה 2014
שפות: אבחזית, גיאורגית ורוסית. תרגום: עברית, אנגלית. 101 דקות

בתי הקולנוע "אורלנדו סינמה" בבית ציוני אמריקה תל אביב, "אורלנדו סינמה" מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, "אורלנדו סינמה" בית שמואל בירושלים, וברחבי הארץ.

 

 

מבט נוסף 3: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר

פסטיבל סרטים ממדינות האיחוד האירופי ששופצו מוקרנים בסינמטק תל אביב, ירושלים וחיפה

למרבה ההפתעה קולנוע לא תמיד נחשב לאמנותי. להיפך, בראשיתו הסרט הוגדר כתופעה ארעית כמו המראות שהוא מביא למסך. לקח זמן עד שהכירו בחשיבותה האמנותית של היצירה הקולנועית. מרגע זה עלה צורך חדש להגן על אוספי הסרטים מנזקי הזמן והשימוש. בשנות השלושים הוקמו מוסדות כדי להציל את האמנות השביעית מאבדון. מאז ארכיוני הקולנוע האירופיים הובילו את התנועה, לכן עד ימינו הם מחזיקים באוספי הסרטים הגדולים ביותר הכוללים פניני קולנוע מכל הזמנים.
"מבט נוסף – פרויקט קולנוע אירופי משוחזר" הינו יוזמה ייחודית שמטרתה להעלות את המודעות לקולנוע אירופי קלאסי ולאמצעים הנדרשים לשמרו. בסיוע האיחוד האירופי ושגרירויות אירופיות מקומיות נקרין 12 סרטים, אחד מכל אחת מהמדינות המשתתפות, בגרסאות ארכיון משוחזרות ובפורמטים איכותיים.
יצירות קולנועיות אלה מאורגנות בשני מקבצים החושפים אותנו לנקודות מבט שונות על ההיסטוריה והתרבות של אירופה, ומאפשרים לנו ליהנות מהעושר היצירתי הטמון בעשייה הקולנועית האירופית.

מבט נוסף 3: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר

כרזת הסרט הפולני "אווה רוצה לישון"

 

המקבצים חולקו לפי שתי תימות מרכזיות:
אורות הכרך: המקבץ מציג סרטים שחושפים פנים שונות של המטרופולין האירופי, ומאירים על מעמדו כסמל של העידן המודרני.
חיי הכפר: המקבץ מציג סרטים שעוסקים באורח חיים שנראה כי חלף מן העולם במאה הקודמת, אך שהשפעתו על הזהות האירופית עדיין קיימת ושרירה.

אורות הכרך 

 

מנשה
(רומניה, 1925) בימוי: ז׳אן מיכאיל / שחקנים: רומלד בולפינסקי, דורינה דמטרסקו.
על רקע האנטישמיות שבערה באירופה בתחילת המאה העשרים, "מנשה" מהווה דוגמה נדירה לסרט העוסק בחיי היהודים באירופה, ובפרט במתח בין היהדות המשכילה העירונית לבין היהדות המסורתית הכפרית. לליה היהודיה מאוהבת בגבר נוצרי, אך הוריה, וביחוד סבהּ הכפרי מנשה, מתנגדים לקשר. בניגוד לרצונה הצעירה מאורסת לגבר יהודי שומר מסורת, אך ללליה יש תכניות אחרות.
טריוויה: הסרט מבוסס על מחזה משנת 1900 שהפקתו נאסרה משום שהכוחות הלאומניים לא רצו לצרף כותב יהודי לשורות הקאנון התיאטרלי הרומני.

 

YOUNG MEDARDUS

"מדרדוס"

מדרדוס הצעיר
(אוסטריה, 1923) בימוי: מייקל קרטיז / שחקנים: קארל למאק, אנני הורניק.
סרטו של הבמאי מייקל קורטיז (״קזבלנקה״) על פי הרומן הנודע של ארתור שניצלר על "וינה הישנה" של תחילת המאה ה- 19. בעוד צבאותיו של נפוליאון מתקרבים לעיר, דוכס ולואה הגולה, הטוען לכתר הצרפתי, מתכנן הפיכה כנגד הקיסר האוסטרי. בנו של הדוכס מאוהב באגתה, בתה של מוכרי ספרים, ורוצה לשאתה לאישה. המשפחות מסרבות, ומתוך ייאוש תהומי, הצעירים נוטלים את חייהם. כנקמה במשפחת ולואה, הסטודנט מדרדוס, אחיה של אגתה, מנסה לפתות את הלן, בתו של הדוכס, ולהשפילה בפומבי. אך להלן יש תכניות אחרות, והיא משכנעת את מדרדוס להתנקש בנפוליאון.
טריוויה: הסרט בויים על ידי מייקל קרטיז עוד בשמו ההונגרי מיכאל קרטש.

 

קורבן
(בריטניה, 1961) בימוי: בזיל דירדן / שחקנים: דירק בוגארד, סילביה סימס.
מלווין הוא עורך דין בכיר הנגרר אל פרשיית סחיטה בה אדם מסתורי מאיים לחשוף את זהותם של גברים הומוסקסואלים. בימים בה נטייה מינית זו היתה בלתי חוקית בבריטניה, מוצא עצמו פאר בדילמה כאשר מחד הוא מנסה להסתיר את נטיותיו שלו, ומאידך שואף לחשוף את אי הצדק שמתקיים בבריטניה כלפי הומוסקסואלים.
טריוויה: זה היה התפקיד הראשון של דירק בוגארד מבין רבים כהומוסקסואל (לדוגמא בהמשרת ומוות בונציה) מה שגרם לתיוגו כהומוסקסואל על אף הכחשותיו. "קורבן" גם היה הסרט הראשון שבו נאמרה המילה "הומוסקסואל" והיה הסרט הראשון ששבר את קוד השתיקה סביב נושא ההומוסקסואליות בבריטניה, ואשר תרם רבות לביטול חוקי "מעשה הסדום" בסוף שנות השישים.

 

 

רחוב ראשי
(ספרד, 1956) בימוי: חואן אנטוניו בארדם / שחקנים: בטסי בלייר, חוזה סוארז.
יצירתו הידועה ביותר של הבמאי החשוב חואן אנטוניו בארדם ("מותו של רוכב אופניים"), ואחד הסרטים האהובים ביותר בתולדות הקולנוע הספרדי הקלאסי. זהו סיפורה של חבורת רווקים בטלנים אשר מחליטה להתבדח על חשבונה של איזבל, רווקה בת 35. הם שולחים את חואן הנאה לחזר אחריה ולגרום לה להאמין שהם עומדים להתחתן. איזבל נופלת בפח ומתאהבת, אך מצפונו של חואן מתחיל לנגוס בו, והוא מבין שעליו לספר את האמת. האם יימצא לכך את האומץ?
טריוויה: חואן אנטוניו בארדם הוא דודו של השחקן חאווייר בארדם. הוא נחשב לבעל דעות פוליטיות רדיקליות ואף נאסר על ידי הממשל הפרנקואיסטי.

 

http://youtu.be/0xJW_Xq5rPA

הכלבה
(צרפת, 1931) בימוי: ז׳אן רנואר / שחקנים: מישל סימון, ז׳ורז׳ פלמן, ג'ני מרס.
סרטו המדבר השני של ז'אן רנואר ("האשלייה הגדולה"), בו ניתן למצוא את סימני ההיכר של סגנונו הריאליסטי. זהו סיפורו של מוריס לגרנד, פקיד אפור הנשוי לאישה הממררת את חייו. פגישה מקרית עם היצאנית לוסיין מציתה רומן בין השניים, ומוריס מאמין שסוף כל סוף מצא אהבה. הוא אינו מודע לכך שהנערה מקיימת את הקשר ביניהם רק כדי לממן את דדה, הסרסור שלה.
טריוויה: מישל סימון, המגלם את לגרנד, התאהב במהלך ההפקה בג'ני מרס, אשר מגלמת את לוסיין, בעוד שהיא, בעידודו של רנואר, התאהבה דווקא בז'ורז' פלמן, המגלם את דדה, שהיה פושע מקצועי גם בחייו. בתום ההפקה פלמן הסיע את מרס ובתאונה רשלנית גרם למותה. בהלוויתה, סימון איים באקדח על רנואר והאשים אותו במותה של מרס.

 

http://youtu.be/fJQfelHCdxw

אווה רוצה לישון
(פולין, 1958) בימוי: תדאוש חמיילבסקי / שחקנית: ברברה קוויטקווסקה.
אווה מגיעה בשעת לילה מאוחרת לעיירה קטנה בה היא עתידה ללמוד בפנימייה. הפנימייה סגורה ואווה צריכה למצוא מקום ללון בו. במהלך הלילה אווה התמימה מוצאת עצמה במסע ברחובותיה של העיירה המוזרה, שבמהלכו היא פוגשת שלל טיפוסים, החל מפושעים, שוטרים וכלה בנערות ליווי שמעבירות את הזמן בסריגה בין לקוח ללקוח. יצירה נדירה בקלילותה וחמימותה על רקע סרטי הגל הפולני החדש של אותה התקופה, שהתמקדו בטראומות המלחמה והשלטון הקומוניסטי.
טריוויה: ברברה קוויטקווסקה היתה אשתו הראשונה של רומן פולנסקי. בעלה השני היה השחקן קרלהיינץ בוהם, שהתפרסם בתפקיד הראשי בסרטו של מייקל פאוול "מציצן". סרט הפתיחה

חיי הכפר 

 

לחיות אחרת
(פורטוגל, 1966) בימוי: פאולו רושה / שחקנים: חרלדו דל ריי, איזבל רות.
תוך שימוש בשחקנים לא מקצועיים וצילום בלוקיישנים אמיתיים, רושה בונה סיפור ריאליסטי על חייל השב לכפר הדייגים פורדורו לאחר תקופה ארוכה ומגלה שהמקום עבר שינויים רבים, חלקם טובים וחלקם רעים. רקע זה מאפשר לבמאי לבחון את תושביו של עמק הדורו, את שגרת יומם ואת התגלגלות יחסיהם המשתלבים בהיסטוריה של הכפר ושל המדינה.
טריוויה: זהו סרטו השני והמצליח ביותר של הבמאי פאולו רושה, תלמידו של המאסטרו הפורטוגלי מנואל דה אוליביירה, ואחת הדמויות המרכזיות בתנועת ה׳נובו סינמה׳ בארצו.

 

כל בני ארצי
(צ׳כוסלובקיה, 1969) בימוי: וויטך יסני / שחקנים: ולסטימיל ברודסקי, רדוסלב ברז׳ובוהאטי.
במוקד היצירה עומדים תושבי כפר קטן במורביה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הסרט סוקר את השפעת הלאמת האדמות ותהליך הקולקטיביזציה הנכפה על הכפר תוך איומים מצד אנשי המפלגה המקומיים. דרך סיפוריהם של שבעה חברים, הוא חושף את מחיר ההתנגדות וההבלגה אשר נגבה מאזרחיה של צ'כוסלובקיה באותן שנים קשות.
טריוויה: הבמאי וויטך יסני היה מחלוצי הגל החדש הצ'כוסלובקי. הסרט זיכה אותו בפרס הבמאי בפסטיבל קאן, והוחרם להפצה על ידי הממשל הקומניסטי שלאחר תום האביב של פראג.

 

 PEACE IN THE FIELDS

"שקט בשדות"

שקט בשדות
(בלגיה, 1970) בימוי: ז׳ק בואילו / שחקנים: כריסטיאן ברבייה, ז׳ורז׳ פוז׳ולי.
במרכז הסרט עומד ההווי הכפרי של בלגיה בין מלחמות העולם. סטן הוא חוואי פלמי שהואשם ברצח ארוסתו 20 שנה קודם לכן. על אף שמעולם לא הוכחה אשמתו, אימה של הקורבן יוהנה עדיין נוטרת לו טינה. כאשר בנו של סטן מתאהב באחותה הצעירה של הנערה המתה, יוהנה מתנגדת בתוקף לאיחוד. כתגובה, מצפונו של סטן חוזר לרדוף אותו, והצורך להתוודות על פשעו עולה שוב ביתר שאת. האם יימצא מחילה?
טריוויה: זו עבודתו היחידה בקולנוע של במאי הטלוויזיה ז׳אק בואילו, והינו הסרט הבלגי הראשון שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

 

מבט נוסף 3: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר-1

"הרוצחת"

הרוצחת
(יוון, 1974) בימוי: קוסטס פריס / שחקנים: מריה אלקאיו, פויבוס טקסיארקיס.
פרקוגיאנו היא אישה קשת יום שהחיים גרמו לה לאבד את שפיותה. בעודה יושבת ליד עריסת נכדתה היא נזכרת בחוויות הקשות מעברה. תוך ערפול חושים, חונקת האישה את התינוקת, כאשר היא משוכנעת כי בנות מסוגלות להביא רק סבל למשפחותיהן. הגיון זה יביא למעשי הרג נוספים, אשר נוראותם מהדהדת דרך סגנונו הקולנועי הפואטי והמערער של קוסטס פריס ("רמבטיקו").
טריוויה: מהיצירות הבולטות של הגל החדש בקולנוע היווני.

 

http://youtu.be/0xJW_Xq5rPA

המכונה הקוטלת אנשים רעים
(איטליה, 1952) בימוי: רוברטו רוסליני / שחקן: ג׳נארו פיסאנו.
קומדיה-מרירה על צלם העיירה שלאחר ביקור של לקוח מסתורי מגלה כי זכה בכוחות מיוחדים המאפשרים לו לקטול אנשים דרך השימוש במצלמתו. הצלם רודף הצדק מתחיל בכיוון נשקו החדש כלפי עשירי הכפר המנצלים את מעמדם כדי לפגוע במעוטי היכולת. משם הדרך לקטילה של כל מי שמפריע בדרכו קצרה. עד שכולם נהיים מועמדים ראויים למוות.
טריוויה: הסרט צולם למעשה בשנת 1948, אך לקח לרוסליני ("רומא עיר פרזות") ארבע שנים להשלימו, לא מעט משום שבתקופה זאת החל הסקנדל סביב הרומן שלו עם אינגריד ברגמן.

 

לב זכוכית
(גרמניה, 1976)  בימוי: ורנר הרצוג / שחקנים: יוזף בירביכלר, סטפאן גוטלר.
הבמאי שב למחוזות ילדותו בבוואריה כדי לצלם סרט אשר מדגיש את קטנותו של האדם לעומת נשגבות הטבע והעולם שמסביבו. לאחר מותו של הנפח הראשי בכפר שזכוכית האודם היא מקור פרנסתו וגאוותו של תושביו לא נשאר מי שיודע את סוד היצור. התושבים פונים להיאס, רועה הצאן בעל יכולת הנבואה, כדי שיציל אותם, והוא חוזה להם רק הרס וחורבן.
טריוויה: כדי להוציא את סוג המשחק שרצה, הרצוג ("אגירה, זעם האלים"), מנציגיו הבולטים של הקולנוע הגרמני החדש, היפנט כמעט את כל השחקנים ואז נתן להם את הוראות הבימוי.

 

מבט נוסף 3: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר
מנהל ומייסד הפרויקט: אוליבייה טורנו (המכון הצרפתי)
ניהול אמנותי: דן חיוטין
|הפקה: טל מאירי
ניהול תכנית: יעל מזור
בסינמטקים של תל אביב, ירושלים וחיפה (15 בינואר – 1 בפברואר 2015)

מגזין תרבות, תרבות, אתר תרבות, קולנוע, אי התירס, Corn Island, מבט נוסף 3: פרויקט קולנוע אירופי משוחזר (פסטיבל סרטים ממדינות האיחוד האירופי ששופצו מוקרנים בסינמטק תל אביב, סינמטק ירושלים וסינמטק חיפה)

 

 

Image of a share button

אין תגובות

השאר תגובה