סרטן שד? רונית צובנר מציירת ומציגה

0 פורסם על ידי - 10/07/2017 - המגזין

לפני כשנתיים התגלה אצל הציירת רונית צובנר גוש סרטני בשד. היא עברה ניתוח, הקרנות וטיפול תרופתי. את הסרטן היא שמה מאחור. ״בן זוגי נותן לי הרגשה יומיומית, שאני נאהבת, מוכשרת ונפלאה. הוא מהווה תמיכה ועידוד״. בימים אלה היא מציגה תערוכה חדשה בגלריית האמנים בקניון רמת אביב. ראיון אופטימי

 

בצילום: הציירת רונית צובנר ובן זוגה. צילום יחצ

״מעל עשרים שנים יחד באהבה גדולה״. רונית צובנר ובן זוגה. צילום יחצ

 

מאת: אפי אליסי

רונית צובנר, ילידת הארץ, 1950. חיה ויוצרת בתל אביב. בוגרת מכון אבני לאמנות, למדה פיסול, ציור והדפס אצל האמנים בתיה מגל, יואב שועלי, סמדר כץ, ברוך סקציאר, דרורה בן דורי, וב-10 השנים האחרונות משתתפת בקביעות בסדנת הציור של ברוריה הסנר. למעלה מ-25 שנים עסקה בפיסול פיגורטיבי בברונזה ואבן. "הפיזיות, הקצב והתלת ממד ריתקו אותי." מספרת צבנר. לפני כ-12 שנים פנתה לציור. ציירה פיגורטיבי בשמן אצל האמן יואב שועלי, והרגישה שהפכה לטכנאית טובה. אח"כ עברה לסדנת הציור של ברוריה הסנר ושם נפתחה לעולם הצבע והחופש. ציוריה שלרונית צובנר הם ברובם מופשטים, חלקם משולבים בטכניקת הקולאז' ובהם צורות ומרקמים רכים המשתלבים להרמוניה לירית. אלו נופים פנימיים, לעתים מתוך השראה מהעולם שסביבה לעיתים מתוך זכרונות, מראות או מנבכי הנפש והתת מודע. כתם הצבע הראשון – זה תחילתו של הציור. אחרי-כן בא תהליך של חיפוש, הוספה, כאשר כל קו מבקש המשך וכל כתם גורר אחריו כתם אחר וצבע משוחח עם צבע והכל ביחד שואף איזו אחדות, איזו אמירה, איזה קצב פנימי שמעורר את התמונה לחיים ובסופו של דבר נותן  לה את העומק והמשמעות.

רונית צובנר הציגה בתערוכות רבות בעשור האחרון בארץ ובחו"ל, חלקן קבוצתיות, וחלקן תערוכות יחיד, בין המקומות שהציגה, גלריה גנון בתל אביב, גלריית CITY SIGHT בירושלים, תיאטרון הבימה, גלריית "האגם", רעננה, מרכז עינב בתל אביב, נמל יפו, מחסן 2, בנק הפועלים, וברחבי העולם: בבולגריה, בסין ועוד.

 

הצלחה מבחינתי איננה מתבטאת בכסף. להיות אדם טוב יותר, לשמוח במעשי, לא לאכזב את עצמי ואת סביבתי זו הצלחה. למדתי לדעת ולקבל, שלא כל מה שחשוב לי חשוב לאחר

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

הג׳וק הזה של אמנות.
״עוסקת באמנות מאז ומעולם. בתיכון למדתי שרטוט בניין באורט גבעתיים״.

 

הפעם הראשונה עם מכחול?
״בשנות העשרים למדתי ציור ורישום במסגרת האוניברסיטה העממית. אהבתי את הרישום בעיפרון וטכניקות ההצללות השונות אך כשהגיע זמן הצבע הלכתי לאיבוד. המורה דיבר על פיזור כתמים על פני הבד ואני הצעירה לא ירדתי לסוף דעתו. נטשתי את הציור בהחלטיות תוך ידיעה שאומנות זו לא מתאימה לי. תירצתי זאת בחוסר פיזיות אנרגטית וכדומה״.

 

מעדיפה לבוש נוח התואם את גילי ומשתדלת לא ליפול ולהיות קורבן אופנה. אוהבת לבוש סולידי וקזואל. בשום אופן לא קונה מותגים יקרים ולא הולכת עם פרסום חוצות עלי. לא אוהבת הדפסים גדולים ובגדים צמודים

 

 

בצילום: הציירת רונית צובנר. צילום יחצ

״לא נותנת שמות לעבודות״. רונית צובנר. צילום יחצ

 

רונית צובנר. מונולוג.

״נישאתי ונולדו שלושת ילדיי. הייתי עסוקה בלהיות אמא ורעיה. לאחר לידת בתי הקטנה מצאתי לעצמי זמן לחזור ולעסוק באמנות. פניתי לפיסול בקרמיקה, אך מהר מאד הבנתי שהטכניקה בחומר זה מגבילה אותי מאד. נרשמתי ללימודי פיסול במכון אבני. למדתי שם שלוש שנים שהיו מרתקות, אינטנסיביות, פיזיות ואנרגטיות. לאחר לימודיי באבני הצטרפתי לסדנת פיסול בהנחיתו של האמן ברוך סקציאר שהיה גם בעל בית יציקה. בנוסף לפיסול למדתי את העבודה בשעווה, רזי היציקה המורכבים בברונזה וגימור הפסלים בפטינות שונות. עסקתי בפיסול למעלה מעשרים שנה״.

 

״במשך השנים הצטרפתי גם לסדנת פיסול באבן בהנחיית של דרורה בן-דורי. אהבתי את הפיזיות והשימוש בכלים פנאומטיים כבדים. העבודה באבן שונה לחלוטין מפיסול בחימר. בחימר מוסיפים חומר בזמן העבודה לעומת הפיסול באבן שבו פוסלים וגורעים את המיותר. את פסלי הברונזה שלי הצגתי בעיקר בתערוכות בבתים פרטיים ופסליי נמצאים בבתים רבים״.

 

לפני כשנתיים התגלה אצלי גוש סרטני בשד. עברתי ניתוח, הקרנות וטיפול תרופתי. את הגוש הסרטני שמתי מאחורי וממשיכה לנהל את חיי כרגיל. בן זוגי, הצוק עליו אני נשענת, נותן לי בטחון ושקט נפשי. אני לא לוקחת אותו כמובן מאליו

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 2

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

״באחד הימים סיפרה לי חברה שהיא מציירת אצל האמן יואב שועלי, צייר ישראלי קלאסי בצבעי שמן החלטתי, אחרי שנים רבות של ניתוק מציור, לנסות. יואב הצליח להחדיר בי את אהבת הצבע. גילתי את האפשרויות הרבות בציור ואת המורכבות הכרוכה בקבלת החלטות אומנותיות שאינן קיימות בפיסול. קומפוזיציה, הרמוניה, הצללות וקבלת התלת ממד דרך ציור. באותה עת ציירתי ציורים פיגורטיביים וראיתי שאני הופכת ל"טכנאית" טובה אך חסר היה לי המשהו הפנימי בעבודה. צילמתי את הנושא שרציתי לצייר, הדפסתי אותו בשחור לבן וכל זה כדי שאהיה חופשיה בקביעת הצבעים והגוונים. הציור הפיגורטיבי הפסיק לעניין אותי והתחלתי את דרכי החדשה בסדנת הציור של האמנית ברוריה הסנר״.

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 1

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

״בתחילה התקשיתי לקחת לעצמי חופש יצירתי. מאחר ובאתי מידע, פרופורציה וקומפוזיציה הרגשתי שכל זה אינו מאפשר לי חופש מוחלט. לצייר ציור שאין בו תכנון, סקיצה ונושא, כל כך שונה ממה שהיה מוכר ידוע ונוח. היום אני חולמת צבע ומבינה היטב את מה שלא הבנתי בצעירותי בנושא כתמי הצבע. אני עובדת בכתמי צבע המפוזרים במקריות (או שלא) על גבי הקנבס ויוצרים יצירה חדשה. המפגש עם הבד הלבן מרגש אותי תמיד. הציור הוא תשוקה בלתי נגמרת לגבי. מחכה כבר להניח את הצבעים על הבד ולראות את הפלא קורה. אני מציירת ללא תכנון וגם פלטת הצבעים מקרית לחלוטין. בחירה צבעונית היא חידה בעיניי. לפעמים מנסה לשנות את עצמי בעזרת פלטת צבעים שאני לא אוהבת כדי לראות לאן הדבר יוביל אותי, אך במהרה מתכסים הצבעים שאיני אוהבת באלה האהובים. אינני מאמינה במוזה, בלשבת בבית ולתכנן את העבודה הבאה. ההשראה קורית תוך כדי עבודה וככל שאני עובדת יותר היצירתיות מתפרצת. העבודה מתקדמת מעצמה ולאט לאט צצים דברים חדשים ולא צפויים. פה ושם מגיחים דימויים שונים אך בדרך כלל הציור מופשט. אוהבת לגוון כל צבע שיוצא מהשפופרת. קונה גוונים ומגוונת אותם. אוהבת את הרכות והמיזוג בין כתמי הצבע השונים ואת המעברים שמתמזגים אחד בתוך השני. בהרבה מהפעמים צצים נופים מסתוריים וערפיליים דבר שמפתיע אותי״.

 

לאחרונה אני מציירת עם הידיים וכמעט ללא מכחולים. היתה תקופה בה השתמשתי בקולאז'ים. הייתי בוחרת גזרי תמונות אקראיים מחוברות שונות, מחברת ביניהם ויוצרת סיפור דמיוני

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 3

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

״לא נותנת שמות לעבודות. ברגע שגמרתי עבודה היא ברשות הרבים והם מפרשים אותה כרצונם. טבע מרגש אותי. מוצאת את עצמי עסוקה בפרטים הקטנים. עושה קלוזאפים, אם זה גזעי עצים, שמבחינתי מספרים סיפור שלם, או קירות מתקלפים בשלל גוונם. שמיים מעוננים הם סיפור משתנה לנגד עייני. יערות, עצים וגזעים מרתקים אותי. אוהבת את צבעי השלכת״.

 

אוהבת מאוד את הציירים האימפרסיוניסטים. בביקורי הרבים בעולם יצא לי פעמים רבות לעמוד מול יצירות מופת  כשכולי נפעמת. פיקאסו אמן אולטימטיבי מבחינתי, יחד עם זאת, אני לא מרגישה שיש מישהו שהייתי רוצה להיות כמותו. רוצה להיות ייחודית בדרכי, בכתב יד, בטכניקה מזוהה ובהרמוניה צבעונית

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 5

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

״כילדה אני זוכרת שהיינו נוסעים לטייל עם הורי, אחי ואחותי, אבא היה אומר שנביט על הנוף במקום לריב במושב האחורי. היום, אני עושה אותו דבר לנכדיי. כאשר אנחנו עוברים ליד עץ בשלכת, אני מבטיחה להראות אותו בזמן הלבלוב באביב. היתה לי ילדות נפלאה. גרנו בתל גנים שברמת גן. ביתנו היה פתוח ומלא בחברים ושמחת חיים. בתיכון פגשתי את בן זוגי הנוכחי, היינו בקשר תקופה מסוימת ואז נפרדו דרכנו. כל אחד פנה לדרך אחרת והקים משפחה משלו. אחרי הצבא, בו שרתתי כשרטטת מודיעין, התחתנתי והבאתי לעולם שלושה ילדים״.

 

כשהשמיים נופלים על ראשך לפתע, לומדים להעריך את הדברים הקטנים, הפשוטים והחשובים באמת וכמובן, מעל הכל, הדאגה לשלום ילדיי, נכדיי ובן זוגי

 

 

בצילום: הציירת רונית צובנר ובן זוגה. צילום יחצ - 1

״אני לא לוקחת אותו כמובן מאליו״. רונית צובנר ובן זוגה. צילום יחצ

 

אהבה ראשונה.
״את חבר נעוריי פגשתי במקרה אחרי שנים רבות ואנחנו כבר מעל עשרים שנים יחד באהבה גדולה. בן זוגי נותן לי הרגשה יומיומית, שאני נאהבת, מוכשרת ונפלאה. הוא מהווה תמיכה ועידוד בשבילי בכל מעשיי״.

 

עוצמה.
״לפני כשנתיים התגלה אצלי גוש סרטני בשד. עברתי ניתוח, הקרנות וטיפול תרופתי. את הגוש הסרטני שמתי מאחורי וממשיכה לנהל את חיי כרגיל. בן זוגי, הצוק עליו אני נשענת, נותן לי בטחון ושקט נפשי. אני לא לוקחת אותו כמובן מאליו״.

 

עבודת אלילים.
״כילדה ונערה לא היו לי אלילים, שתמונות שלהם קישטו את חדרי. אהבתי מאוד לרקוד לצלילי השירים של אלביס פרסלי, קליף ריצ'ארד והחיפושיות, אך מעולם לא בהערצה מוגזמת. גם היום אין לי מושא הערצה ספציפי. אוהבת שירים ישראליים קלאסיים. שירים שהטקסטים בם בעלי משמעות״.

 

מאחר ועשיתי צעד נועז אחד באמצע חיי כשעזבתי בית, אני חושבת שכבר בעטתי מספיק. ביסודי אני שמרנית ואוהבת את השגרה שמעניקה לי ביטחון. הדרישות מעצמי והביקורת העצמית, מהווים את האויב הגדול ביותר שלי

 

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 7

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

השראה.
״אוהבת מאוד את הציירים האימפרסיוניסטים. בביקורי הרבים בעולם יצא לי פעמים רבות לעמוד מול יצירות מופת כשכולי נפעמת. פיקאסו אמן אולטימטיבי מבחינתי, יחד עם זאת, אני לא מרגישה שיש מישהו שהייתי רוצה להיות כמותו. רוצה להיות ייחודית בדרכי, בכתב יד, בטכניקה מזוהה ובהרמוניה צבעונית. לאחרונה אני מציירת עם הידיים וכמעט ללא מכחולים. היתה תקופה בה השתמשתי בקולאז'ים. הייתי בוחרת גזרי תמונות אקראיים מחוברות שונות, מחברת ביניהם ויוצרת סיפור דמיוני.

 

לפעמים מנסה לשנות את עצמי בעזרת פלטת צבעים שאני לא אוהבת כדי לראות לאן הדבר יוביל אותי, אך במהרה מתכסים הצבעים שאיני אוהבת באלה האהובים

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 6

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

עושה לי טוב.
״ילדיי ומשפחתי גורמים לי לאושר רב ואני חווה נחת רבה. בן זוגי ואנכי הצלחנו ליצור משפחה גדולה ומאוחדת, עם נכדים הבאים בשמחה לביתנו. למדתי להרשות לעצמי להנות מבלי לתת דין וחשבון, לאהוב את החופשות המשותפות עם בן זוגי, בהם אנחנו עושים כלום ולא מרגישים אשמים״.

 

ורע?
״צרות עין, חוסר פרגון, כבוד ואמינות מאכזבים אותי. הפחד הגדול שלי קשור בבריאות. כשהשמיים נופלים על ראשך לפתע, לומדים להעריך את הדברים הקטנים, הפשוטים והחשובים באמת וכמובן, מעל הכל, הדאגה לשלום ילדיי, נכדיי ובן זוגי״.

 

הבית הוא המקום הבטוח ביותר עבורי, ביתי הוא מבצרי. מרגישה בו כמלכה, בשליטה מלאה, אחראית, מנהלת, מחליטה, נינוחה, אוהבת ונאהבת

 

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 7

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

הצלחה.
״הצלחה מבחינתי איננה מתבטאת בכסף. להיות אדם טוב יותר, לשמוח במעשי, לא לאכזב את עצמי ואת סביבתי זו הצלחה. למדתי לדעת ולקבל, שלא כל מה שחשוב לי חשוב לאחר״.

 

וכסף?
״כסף טוב כשישנו, אך מעולם לא היווה מטרה מבחינתי. אושר ובריאות אינם נקנים בו״.

 

המורה דיבר על פיזור כתמים על פני הבד ואני הצעירה לא ירדתי לסוף דעתו. נטשתי את הציור בהחלטיות תוך ידיעה שאומנות זו לא מתאימה לי. תירצתי זאת בחוסר פיזיות אנרגטית וכדומה

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

משרד הביטחון.
״מאחר ועשיתי צעד נועז אחד באמצע חיי כשעזבתי בית, אני חושבת שכבר בעטתי מספיק. ביסודי אני שמרנית ואוהבת את השגרה שמעניקה לי ביטחון. הדרישות מעצמי והביקורת העצמית, מהווים את האויב הגדול ביותר שלי״.

 

אני והחבר׳ה.
״חברים ממלאים אותי בשמחה רבה. יש לי חברויות מבית ספר עממי, מהתיכון ומבגרותי. חברות זו מהווה רשת בטחון בימים טובים ורעים. אני מעריכה ומתחזקת אותה״.

 

כילדה אני זוכרת שהיינו נוסעים לטייל עם הורי, אחי ואחותי, אבא היה אומר שנביט על הנוף במקום לריב במושב האחורי. היום, אני עושה אותו דבר לנכדיי. כאשר אנחנו עוברים ליד עץ בשלכת, אני מבטיחה להראות אותו בזמן הלבלוב באביב

 

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 10

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

פאשניסטה.
״מעדיפה לבוש נוח התואם את גילי ומשתדלת לא ליפול ולהיות קורבן אופנה. אוהבת לבוש סולידי וקזואל. בשום אופן לא קונה מותגים יקרים ולא הולכת עם פרסום חוצות עלי. לא אוהבת הדפסים גדולים ובגדים צמודים״.

 

לאי בודד.
״אקח איתי כמובן את בן זוגי, מחברת ציור, ספר, גרעינים ואת האייפון היקר שלי, אולי תהיה קליטה״.

 

והאי שלך?
״הבית הוא המקום הבטוח ביותר עבורי, ביתי הוא מבצרי. מרגישה בו כמלכה, בשליטה מלאה, אחראית, מנהלת, מחליטה, נינוחה, אוהבת ונאהבת״.

 

באותה עת ציירתי ציורים פיגורטיביים וראיתי שאני הופכת ל"טכנאית" טובה אך חסר היה לי המשהו הפנימי בעבודה. צילמתי את הנושא שרציתי לצייר, הדפסתי אותו בשחור לבן וכל זה כדי שאהיה חופשיה בקביעת הצבעים והגוונים. הציור הפיגורטיבי הפסיק לעניין אותי

 

 

בצילום: עבודה של רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ 9

רונית צובנר. גלריית האמנים בקניון רמת אביב. צילום יחצ

 

3 תערוכות יחיד של האמנים: רונית צובנר, נאוה וולטר ודקלה פאינרו, המאגדות שילוב אולטימטיבי של איור או צילום, והפכו לתערוכה אחת, שאצרה איילת אמוראי בירן. אירוע חגיגי וקונצרט ג'אז להשקת התערוכה יתקיים לעת השקיעה ביום רביעי, 12.7.2017 בשעה 19.30

נאוה וולנר

נאוה וולנר ילידת תל אביב, חיה ויוצרת כיום ברמת השרון. לפני כ-11 התלבטה בין עיסוק בסידור פרחים או בציור, בחרה בציור ומאז ״פורחת״,נאוה וולנר מציינת. הציור מהווה עבורה מקום מפלט מהעולם ובו זמנית, חושף אליו, דרך תנועה, צבע ותחושות. בעבודותיה של וולנר יש שילוב של טכניקות שונות, הקו והכתם, הרישום ועבודת הצבע יוצרים שילובים מרתקים ודיאלוגים שיש בהם הרבה חופש וביטוי אישי. סמלים וצורות משתלבים ליצירות מגוונות שסגנונן משתנה ומבטא הלכי נפש שונים ומתחלפים. בצד השפע והרב גוניות הסגנונית והצבעונית יש אחידות בשאיפה להרמוניה, לאחדות ולביטוי ייחודי ואישי. בתוך התנועתיות והשינוי יש סדר, הצורה והצבע מתארגנים לכדי מבנים צורניים ברורים ומתוחמים, הסערות שבפנים באות לידי ביטוי אך אינן מאיימות לשבור ולפרק את המסגרות. נאוה וולנר שמציירת בעשור האחרון בסדנת הציור של ברוריה הסנר למדה רישום אצל יונתן הירשפלד, הדפס אצל בתיה מגל והציגה תערוכות יחיד בבית שרת בגבעתיים ובבורסת היהלומים ברמת גן. השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בנמל יפו, במחסן 2, בתיאטרון הבימה בתל אביב, בתיאטרון היהלום ברמת גן ועוד.

 

דקלה פאינרו

דקלה פאינרו מציגה בתערוכה סדרת צילומים של אנשים וטבע. דקלה פאינרו, שגרה בחוף הכרמל, אוהבת טבע, ואת הרגע החולף אותו היא מנציחה בעין העדשה, היא צלמת של אנשים וטבע. מצלמת מזה כ-15 שנה. לצילומים של דקלה פאינרו טביעת עין ייחודית המתאפיינת בצבעוניות רבה, חיות ולכידת הרגע עם כל הקסם שהוא טומן בחובו. האהבה שלה לצילום התחילה במסעותיה ברחבי העולם בהם נחשפה לנופים עוצרי נשימה, אנשים, תרבויות ומקומות מרתקים. את הידע בצילום למדה במהלך השנים גם בצורה אוטודידקטית וגם בקורסים מקצועיים. לפני כשלוש שנים עשתה שינוי מקצועי, ועזבה קריירה של עשר שנים כמהנדסת בהייטק לטובת הפניית הזרקור אל אהבת הצילום. נהנית לצלם טבע על כל גווניו ובכל סוגי התאורה הטבעית. רואה את הקסם שבחילופי העונות, שינויי מזג האוויר, ושעות היום השונות, ומנציחה עם העדשה את היופי וההשראה שהם מגלמים. המפגש של האדם עם הטבע מרתק אותה במיוחד והיא מתמחה בצילום של טבע, אנשים והשילוב שביניהם. כיום בנוסף לצילום, דקלה פאינרו מנחה סדנאות להתפתחות אישית, וביניהן סדנת 'דרך האמן' שמסייעת להוציא את האמן הפנימי שבתוכנו ולתת לו ביטוי בעולם.

 

התערוכה תתקיים ב״גלריית האמנים״, קניון רמת אביב בתל אביב.
על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, בין "ארקפה" ל"גרנד קפה"
כתובת: איינשטיין 40 רמת אביב.
בין התאריכים: 27.6-25.7.2017

Image of a share button

3 תגובות

  • דרורית אמיתי-דרור 11/07/2017 - 06:58 השב

    סתם ״מציירת״? ציירת מעולה!!!!!!

  • אירית סער 12/07/2017 - 15:14 השב

    ציירת מיוחדת ואשיות מקסימה.

  • […] תתקיים בקניון רמת אביב בתל אביב, גלריית האמנים, על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, בין "ארקפה" […]

  • השאר תגובה