תרבות, קזבלן, עלובי החיים

0 פורסם על ידי - 22/04/2015 - מוזיקה

 תרבות, קזבלן, עלובי החיים, פסטיבל פליציה בלומנטל, דן השומר – האופרה העברית הראשונה, האנסמבל הקולי הישראלי

פסטיבל פליציה בלומנטל04

אנסמל קונצ'רטו דה קאבליירי (איטליה). פסטיבל פליציה בלומנטל. צילום: יח"צ

בין 'קזבלן' ל'עלובי החיים'

פסטיבל פליציה בלומנטל, 4-9 במאי 2015, מוזיאון תל אביב

מאת מערכת המגזין

פסטיבל שחוגג 100 שנים למותו של סקריאבין ו-150 שנים להולדתם של המלחין יאן סיבליוס והסופר ויקטור הוגו (ששמו הונצח במידה רבה בזכות המחזמר "עלובי החיים"), ייפתח השנה ברסיטל של אנטוני ברישבסקי, זוכה תחרות רובינשטיין לשנת 2014 בתכנית ובה מיצירות סקריאבין, מסיאן וסטרווינסקי. למחרת תתקיים שיחה על סקריאבין, מוסיקה ותיאוסופיה. בערב פתיחת הפסטיבל יתקיים קונצרט מרתק, שיתוף פעולה ראשון בין רביעיית מולטי פיאנו לצמד הנקשנים תומר יריב ודן מושייב, ובו יבוצעו גרסאות מקוריות ולא מוכרות ליצירות מאת פולנק, מוסורגסקי ושצ'דרין בעיבוד לפסנתרים ולכלי נשיפה (ביום השני לפסטיבל 5.5) יתקיים קונצרט בארוק לילדים בהשתתפות ההרכב קונצ'רטו דה קבליירי מאיטליה ואנסמבל פניקס מישראל. בערב יקיים ההרכב האיטלקי קונצרט עם הזמרת קלייר מגנאג'י, ובו פנינים מהבארוק. ה-6.5 יוקדש כולו לויקטור הוגו ויכלול סרט, הרצאה, וקונצרט שיכלול קטעים מתוך "עלובי החיים" שחוגג השנה 35 שנים רצופות על במות העולם, עם שחקני התיאטרון הקאמרי (עידו מוסרי). ב-7.5 יתקיים סימפוזיון חגיגי לרגל 150 שנים להולדתו של יאן סיבליוס בנושא המושג "מלחין לאומי" בהשתתפות מומחים בתחום. למחרת יתקיים רסיטל עם שירים של סיבליוס בביצוע מוסיקאים מפינלנד.
השנה יעלה הפסטיבל מופע פאדו עשיר מפורטוגל עם הזמר רודריגו קושטה פליקס ולהקתו עם זמרת אורחת: סנדרה קוריירה (7.5, 21:00, 8.5 21:30). עוד יעלה קונצרט עם הפרויקט הקאמרי הישראלי וסרט על הפסנתרנית אדית קראוס "שמחת המוסיקה" בנוכחות יוצרי הסרט שיגיעו במיוחד לישראל לרגל ההקרנה.

פסטיבל פליציה בלומנטל01

דובי זלצר. מחווה. פסטיבל פליציה בלומנטל. צילום: אורי הוצדטר.

המחזמר "קזבלן" חוגג השנה 50 שנים לעלייתו לראשונה על הבמה.  הפסטיבל יקדיש מחווה מיוחדת (משה זורמן, ששי קשת, 9.5 בשעה 21:00) למלחין דובי זלצר, 82, שחיבר את המוסיקה למחזמר המצליח. זלצר עולה חדש ליווה באקורדיון את הלהקות הצבאיות ובהמשך חיבר שירי הורה משל עצמו ("הורה היאחזות") כמו כן יוצגו שירי התאטרון היידי שחיבר, מוסיקה קאמרית וסימפונית (כולל "קינה ליצחק" שחיבר עבור התזמורת הפילהרמונית הישראלית), פופ אירופאי אופנתי, שירים בסגנון הלידר ועוד.

פסטיבל פליציה בלומנטל03

פאדו מפורטוגל. פסטיבל פליציה בלומנטל. צילום: יח"צ

עפרה יצחקי, הפסנתרנית והמנהלת המוסיקלית של הקונצרט "סוף סוף אני מתחיל לחיות" (9.5 בשעה 11:30) תנגן ותספר על חלופת מכתבים מרתקת שמגוללת מערכת יחסים מורכבת בין וולפגנג מוצארט הצעיר לאביו, לאופולד. יצחקי תרגמה את המכתבים מגרמנית לעברית – אלפי דפים המגלים מאבק דורות בין האב המייצג ערכים הישנים לבין מוצארט שרוצה לפרוץ ולהתוות לעצמו דרך עצמאית. לקונצרט זה יחברו רביעיית כלי נשיפה לביצוע חמישיית הפסנתר ק. 462.

פסטיבל פליציה בלומנטל02

אנטוני ברישבסקי. פסטיבל פליציה בלומנט. צילום: יח"צ

פליציה בלומנטל נולדה בוורשה ושם גם למדה בקונסרבטוריון הלאומי אצל קרול שימנובסקי, יוסף גולדברג ודז'בייצקי. היא החלה בקריירה בינלאומית לפני שפרצה מלחמת העולם השניה. בשנת 1942 נאלצה בכורח הנסיבות לעזוב את אירופה ומצאה מקלט בברזיל שם החלה בקריירה חדשה והופיעה בריו דה ז'ניירו, בבואנס איירס ובמונטיבידאו. בעקבות הצלחות אלה החלה בלומנטל להופיע גם בארצות הברית. המלחין הלאומי הברזילאי הייטור וילה לובוס, שהתרשם עמוקות מביצוע ה"בכייאנה ברזיליירה" מס' 3 שלו לפסנתר, החליט לחבר את הקונצ'רטו החמישי שלו עבורה. ביצוע הבכורה של הקונצ'רטו הזה התקיים בלונדון בשנת 1955, כשוילה לובוס מנצח על הקונצרט. מלונדון המשיכו השניים בסיור קונצרטים ברחבי אירופה, וגם הקליטו את היצירה עבור חברת HMV בפאריס עם התזמורת הלאומית הצרפתית.


כשהתבקש המלחין קז'ישטוף פנדרצקי לחבר בשנת 1971 יצירה לציון 25 שנים לבית הספר איסטמן למוזיקה ברוצ'סטר (ניו יורק), הוא חיבר את הפרטיטה לצ'מבלו ולתזמורת והקדיש אותה לפליציה בלומנטל, שגם ביצעה אותה בארצות שונות בעולם, שמתוכם ניצח פנדרצקי בעצמו על שלושים וחמש הופעות. כמוהו גם וויטולד לוטוסלבקי חיבר עבורה את יצירתו "וריאציות על נושא מאת פגניני". בשנת 1973 הופיעה בלומנטל ב-22 קונצרטים מחוף לחוף בארצות הברית ובעונת 1976-77 היתה הסולנית בסיור שקיימה התזמורת הקאמרית של וינה בקליפורניה.
פליציה בלומנטל הופיעה עם התזמורות החשובות באירופה, ובלונדון לבדה ניגנה עם התזמורת הסימפונית, התזמורת הסימפונית של ה-BBC, הפילהרמונית המלכותית, פילהרמוניה והפילהרמונית של לונדון. פליציה בלומנטל הקליטה יותר מששים קונצ'רטי לפסנתר, רבים מהם יצירות של מלחינים מוכרים שהוקלטו על ידה לראשונה. היא הקליטה קונצ'רטי מוצרט עם תזמורת המוצרטאום של זלצבורג ואת חמשת הקונצ'רטי מאת בטהובן עם התזמורת הסימפונית האוסטרית בניצוח רוברט וגנר. הקלטתה של הסונטות והטוקטות מאת תלמידיו של דומניקו סקרלטי זכתה בפרס הגדול של טוקיו בשנת 1977. בשנת 1991 נפטרה פליציה בלומנטל בתל אביב. המרכז למוזיקה המכיל את הספריה למוזיקה של העיר תל אביב נקרא על שמה של פליציה בלומנטל ומכיל את הקלטותיה והתוים שהיו ברשותה.

אנט סלין, (בתה של פליציה בלומנטל) מנהלת אמנותית של הפסטיבל: "הצטרפו לידידי פסטיבל פליציה בלומנט, חגיגת מוסיקה קלסית ופופולרית חובקת עולם מהבארוק ועד לימינו. אתם מוזמנים לחוות איתנו שבוע של אהבת מוסיקה שילווה אתכם כל השנה".

 

עוד על פסטיבל פליציה בלומנטל, כולל התוכנית המלאה: www.blumentalfestival.com
מחירי הסרטים: 40 שקל (30 שקל לידידי המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל)
מחירי ההרצאות: 40-50 שקל (30 שקל לידידי המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל)
מחירי הקונצרטים: 70-150 שקל (50-105 שקל לידידי המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל
להזמנת כרטיסים אונליין ולפרטים נוספים: www.kupatbravo.co.il,
לרכישת כרטיסים בטלפון: 03-5410167, 3221*
או במוזיאון תל אביב לאמנות: 03-6077020

 

דן השומר 

האופרה העברית הראשונה, "דן השומר", מאת מרק לברי, זוכה להפקה מלאה ראשונה מאז הועלתה בבכורה לפני 70 שנה

מאת מערכת המגזין

דן השומר 2015-2

האופרה העברית הראשונה. "דן השומר". צילום: יאיר מיוחס

האופרה "דן השומר", תעלה ב 3-8 באוגוסט, בספרייה הלאומית בירושלים, לרגל 70 שנה לבכורת האופרה. האופרה בניצוחו וניהולו האמנותי של פרופ' מיכאל קלינגהופר, ובהשתתפות תזמורת קונסבטוריון האקדמיה, מקהלת אנקור מקהלת אורטוריו ירושלים וזמרים מהמחלקה הווקאלית של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
זוהי ההפקה המלאה הראשונה של האופרה, הידועה כאופרה העברית הראשונה, מאז הופעות הבכורה שלה ב1945. האופרה נכתבה בין 1940-1943 ע"י מרק לברי לליברטו של מקס ברוד שעיבד את מחזהו המצליח של ש.שלום "יריות אל הקיבוץ". האופרה עולה ביוזמתה ותמיכתה של העמותה למורשת מרק לברי, שמטרותיה הן שימור והפצת יצירותיו של לברי והבאתן לביצוע, שעמלה רבות על הוצאה לאור של התווים שמעולם לא הודפסו והכנתם לביצוע,  ובתמיכת הספרייה הלאומית בירושלים.
היצירה מעמתת קונפליקטים אנושיים סביב משולש רומנטי הטיפוסי לאופרה, עם מתחים אידיאולוגיים רחבים יותר הנוגעים לתקופה שלפני הקמת המדינה – לקיבוצים הראשונים ושאלת הפרטי מול הקולקטיבי, כמו גם המתח הבין-דורי בזמן בו הציונות איימה להחליף את הדת ועבודת האדמה נראתה כמו הדרך אל הגאולה. את האופרה מביים ארי טפרברג, זוכה פרס הצטיינות מטעם קרן ירושלים לשנת 2011 ופרס השפה הבימתית בפסטיבל עכו 2014.

דן השומר 2015-1

הופעת בכורה בשנת 1945. "דן השומר". צילום: יונתן דרור

ההפקה החדשה מבקשת להתייחס אל היצירה בכבוד הראוי לה ולהחזיר אותה אל התודעה הציבורית לאחר שנשכחה ונזנחה על אף חשיבותה ההיסטורית הרבה.
ארי טפרברג ומיכאל קלינגהופר (שזאת היא הפקת האופרה השנייה שלהם יחד), מציגים  קריאה מפוכחת ורצופת שאלות סביב התוכן שהיא מציגה, התקופה בה היא עלתה לראשונה והקשר המורכב בין אמנות לפוליטיקה כפי שמגולם ביצירתה. במתח שבין העכשווי לתקופתי, ובין הטקסט והמוזיקה כ"חפצים" או כממצאים היסטוריים הממוקמים במרחב של ספרייה, עולים התכנים העל-זמניים והאוניברסליים שעדיין יושבים בלב היצירה והופכים אותה לקלאסיקה מקומית. המתח הרומנטי, קונפליקט הצורך בהשתייכות לקבוצה אל מול הרצון לאינדיבידואליות ואגו והטשטוש בין המאבק באויב שבחוץ למאבק באויב שבפנים.

דן השומר 2015-1

מנצח ומנהל אמנותי. מיכאל קלינגהופר. צילום: פזית דנק

העלילה מתרחשת בקיבוץ חניתה, קיבוץ חומה ומגדל, בו אפרת, הנשואה לדן מזה כשבועיים, ניצבת בקונפליקט רומנטי מול חיזוריו של נחמן, חברה לשעבר. דן מכונס בעצמו ובקונפליקט האידיאולוגי הפנימי שלו על אחריות ורדיפה, כשמתקפת יריות נפתחת על הקיבוץ. הרבנים בקיבוץ נאבקים על חינוך דור הבנים ביחס לדת, ורבי ולוולה הופך לקורבן הראשון של המתקפה מבחוץ.
בניגוד להפצרותיה של אפרת, דן חוזר למגדל השמירה כדי להגן על הקיבוץ ונחמן יוצא לקרוא לעזרה מחופש לבדואי. שם, מתעמת דן עם הצל השחור שרודף אותו שאינו אלא פיצול שלו עצמו. הוא מנסה לשכנע אותו להרוג את נחמן המחופש, אבל בשיא המאבק דן בוחר לחסל דווקא את הצל.

חזרות גנרליות פתוחות לקהל הרחב, הספרייה הלאומית ירושלים
30 באפריל,יום חמישי, שעה 20:30, 1 במאי, יום שישי, שעה 13:30
מחיר כרטיס: 20 שקל, להזמנת כרטיסים – באתר הספרייה הלאומית:  www.nil.org.il

דן השומר, הספרייה הלאומית ירושלים
3 במאי, יום ראשון, שעה 20:30, 5 במאי, יום שלישי, שעה 20:30
7 במאי יום חמישי, בשעה 20:30, 8 במאי, יום שישי, שעה 13:30
מחיר כרטיס: 20-40 שקל, להזמנת כרטיסים – באתר הספרייה הלאומית: www.nil.org.il

 

שיר השירים בקולות

האנסמבל הקולי הישראלי בקונצרט השלישי של החוויה הקולית עונת 2014-15

שיר השירים בקולות -1

אנסמבל 2015. צילום: דורון עובד

מנצח: אבנר איתי
הקונצרט השלישי בסדרת החוויה הקולית מזמן מפגש עם מילות האהבה המופלאות של שיר השירים. המילים הללו היוו השראה למלחינים שונים לאורך השנים, בארצות שונות ובסגנונות מגוונים. כולם ניסו לבטא בצלילים את הרעננות, החושניות והיופי העולים מתוך השירים מתוכם נביא פנינים מוסיקליות.
שלושה מוטטים מתוך  26 שכתב לטקסטים מתוך שיר השירים המלחין האיטלקי ג'ובאני פלסטרינה' החשוב והמוכר ביותר ממלחיני הרנסנס האיטלקי: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה.

מן המחצית הראשונה של המאה ה 16 נביא את  אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים בשבעה קולות מאת המלחין ההולנדי יאקוב קלמנס (1585-1672). נבצע שני מוטטים של היינריך שוץ: "אני ישנה וליבי ער" ו"ליבבתיני אחותי כלה", דרכם מבטא המלחין הגרמני החשוב ביותר לפני באך, את סערת הרגשות והתשוקה.
גם מקומה של החושניות האנגלית לא ייפקד. מה יותר פורה ומדליק מאשר חיבור בין עלם צעיר בן 18, הנרי פרסל, והטקסט המפורש והמעורר של שיר השירים? ביטוי החיבור הזה מגיע בדמות ה- Anthem: עָנָה דוֹדִי, וְאָמַר לִי (My Beloved spake) מן הקלאסיקה הישראלית, האנסמבל יבצע את יצירתו של יחזקאל בראון "שיר השירים" מ-1973. בנוסף, קטעי סולו מאת צבי אבני ומרק לברי יבוצעו על ידי שתי זמרות סופרן מתוך האנסמבל.
אבנר איתי מנצח, מהמובילים בפיתוח שירת המקהלה האמנותית בישראל. איתי נולד בקיבוץ כפר גלעדי. בנערותו למד לנגן באבוב . את דרכו המוזיקלית המקצועית החל כנגן אבוב בתזמורת צה"ל ואחר כך כאבובן ראשי בתזמורת הקאמרית הישראלית. למד נגינה וניצוח בישראל, פריז ובלונדון. אבנר איתי ניצח על מקהלת האיחוד במשך כ 35- שנה. באמצע שנות ה 70- ייסד את מקהלת "זמרי קאמרן" במטרה ליצור לראשונה בישראל גוף מקהלתי מקצועי ברמה בינלאומית. 13 שנים שימש כמנצח וכמנהל המוזיקלי של המקהלה.

בשנת 1997 היה בין מייסדי בית הספר לשירת מקהלה. בשנת 2000 הקים את מקהלת קולגיום תל אביב וניצח עליה עד לשנת  2011. בשנת  2000הוענק לאבנר איתי פרס שר המדע, התרבות והספורט ע"ש פרנק פלג לשנת תש"ס, על פעילות אמנותית ברמה גבוהה רבת שנים. איתי ייסד את המחלקה לשירה וניצוח מקהלה תחילה באקדמיה בירושלים ולאחר מכן בתל אביב. רבים מתלמידיו מנצחים כיום בישראל ובחו"ל. בשנים האחרונות אבנר איתי עוסק בעיבוד אמנותי של שירים ישראליים ובחיבור יצירות קוליות.

ירושלים: הכנסיה הסקוטית, יום שישי 13:00 01/05, 074-7012112 או 3221*
תל אביב: מוזיאון תל אביב, מוצ"ש 21:00 02/05, 03-6077020 או  3221*
רעננה: המשכן העירוני למוזיקה ואמנויות, יום שני 20:30 04/05, 09-7464036
חיפה (מנצחיואל סיון): הכנסיה הקתולית, יום שישי 12:00 08/05, 04-8363804
מחירי כרטיסים: 85 – 120 שקל

 
תרבות, קזבלן, עלובי החיים, פסטיבל פליציה בלומנטל, דן השומר – האופרה העברית הראשונה, האנסמבל הקולי הישראלי
 
Image of a share button

אין תגובות

השאר תגובה