ענת עופרי. תערוכת צילום בויצו חיפה

0 פורסם על ידי - 22/10/2017 - המגזין

צילום, אמנות

ענת עופרי: ״17 הברות, 3 שורות, אמרי יופי, אמרי שלום״

תערוכה : 27.10.17 – 20.11.17
הגלריה ע"ש מורל דרפלר במרכז האקדמי ויצו חיפה

רח' הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה.
טל. 04/8562540  א'-ה' 10:00-17:00
אוצר: עמית זולר

בצילום: 2016. צילום ענת עופרי

2016. צילום ענת עופרי

 

ענת עופרי מצלמת תחת משמעת ומסורת הצילום הקלאסי של אמצע המאה ה-20. צילומיה ממעיטים באינפורמציה (לרוב כשפני השטח הם שחור ולבן) ומייצרים בימה למחזה מנותק ממציאות קונקרטית

עמית זולר, ראש המחלקה לצילום ואוצר התערוכה: ״מפגש אקראי בקיר שחור, חשמונאים או קרליבך בתל אביב, נקודת פתיחה. הולכים ושבים מול הקיר חודרים באחת אל חלל תיאטרון, מנתקים עצמם ממקום קונקרטי. הקיר איננו מסך או רקע, הוא היה בולען. הוא לא מתיימר לברוא מציאות אלטרנטיבית לרחוב שפעם היה שוק ואחר כך אתר בנייה והיום קניון, הוא מוחק את הקיים מבלי להציע חלופה (מפה משובצת אפור לבן אפור לבן, כמו שה Photoshop מציע). שלא כמו Irving Penn אשר מעתיק את מרחב הצילום שלו אל מחוזות אקזוטיים ובכך מציב את המצולם על מרבד קסמים אשר למעשה, מעתיק אותו אל חלל צילום ניו יורקי. שלא כמו Richard Avedon אשר מייצר ריק דומה (In the American West) אך מציב ומביים את הנקרה בדרכו. שלא כמו Rineke Dijkstra ו Thomas Ruff, שלא כמו Philip-Lorca diCorcia, ענת עופרי איננה מייצרת מהלך טכני מנתק, אינה מתערבת. הניתוק היה שם, מחכה. היכולת התיאורטית של הצילום להפוך מיישות מסמנת/מתארת, לכזה המייצר אשליה של מרחב חדש, אשר יוגדר רק כאשר יונח לצד דימויים חדשים אשר יטעינו אותו, קורמת עור וגידים. נקודת פתיחה זו, מציעה את הניתוק, את ההזרה כמכניזם אך גם כמוטיב, כמהלך מרכזי המטעין כל דימוי בעצמתו של האין. ענת עופרי לוקחת את שניהם. המבט, או יותר נכון, העדרו של מבט, מהווה מסך שחור מהולי נאג׳י, סופי באין סופיותו, עיוור. סוס בעוורונו, ילדה בעוורונה צופה בחלליו הריקים של העולם.
אדם, בודד בחלליו הריקים של עולם, מבטו חסר, מבטה של הצלמת עליו. שניהם ניזונים מעוצמת העלטה ובו בעת מייצרים הם חשיכה, ריק קיומי. אין הוא מאיים, הוא שקט, כה שקט (אברהם חלפי). כעת כבר לא נחוץ צבעו השחור של אותו קיר מרחוב חשמונאים. כעת כאשר הוטענו הדימויים, נושא איתו כל תצלום ותצלום את מטען הבדידות והעיוורון. ענת עופרי מכילה ונפרדת בו זמנית.
העולם איננו שחור ולבן, הוא איננו ריק, הוא גדוש ומלא, הצמצום נכפה תחת משמעת הדימוי. כפי ששירת הייקו כופה משמעת על המשורר, 17 הברות, 3 שורות, העולם כולו, אמור יופי, אמור שלום.
כמו משוררי הייקו ענת עופרי, ממקדת מבטה ובטיפת מים, מגלה את השתקפותו של העולם כולו״.

אני מצמצם את עצמי
כדי נקודה
אלמונית –
שלא להטריד בגופי
מלכויות.
אברהם חלפי

בצילום: 2015. צילום ענת עופרי

2015. צילום ענת עופרי

בצילום: 2011. צילום ענת עופרי

2011. צילום ענת עופרי

בצילום: 2013. צילום ענת עופרי

2013. צילום ענת עופרי

בתמונה: 2011. צילום ענת עופרי

2011. צילום ענת עופרי

בתמונה: 2016. צילום ענת עופרי

2016. צילום ענת עופרי

2016. צילום ענת עופרי - 1

2016. צילום ענת עופרי

ענת עופרי, חיה ויוצרת בתל אביב

תערוכות יחיד

2015 ״סדקים״, בנייני האומה, ירושלים
2014 ״גרסת הצופה״, בית האמנים, תל אביב
2013 "למראית עין", גלריה אפסון לצילום, מכללת הדסה, ירושלים
2012 “LibArts Gallery ," Cracks, לונדון

תערוכות קבוצתיות

2016 "ואקום", פסטיבל הצילום הבינלאומי, תל אביב
2014 "אמנות סודית", בית מאני, תל אביב
2013 "מה שעתיד לבוא", גלריה בנימין, תל אביב
2013 "פרידה מקירות", גלריה אינדי, תל אביב
2012 "היום הארוך", גלריה אינדי , תל אביב
2010 "מקום אחר", מרכז תרבות צרפת, נצרת

1986-1990 לימודי צילום במכללת ויצו חיפה

 

Image of a share button

אין תגובות

השאר תגובה